Skip to main content

Author Archives: chemeng

ברכות לאבי שרודר אשר זכה במענק ERC Consolidator היוקרתי!

Posted on מאי 15, 2023 - 2:26 pm by

ברכות לפרופ"ח אבי שרודר אשר זכה למענק ERC Consolidator היוקרתי!

המחקר מתמקד בפיתוח תרופות ננוטכנולוגיות לטיפול בהזדקנות ובמחלות, כדוגמת אלצהיימר הפוגעות במערכת העצבים המרכזית ובמוח

פרופ"ח שרודר שותף ל-19 פטנטים ויזם מגוון חברות אשר מביאות את הפיתוחים המדעים לתעשייה ולחולים.

קישור לכתבה המלאה

הנדסת ננוטכנולוגיה וביומרקרים לפריצות דרך גדולות

Posted on מאי 15, 2023 - 1:47 pm by

פרופ' חוסאם חאיק הוא מומחה בתחום הננוטכנולוגיה ואבחון מחלות באמצעים לא פולשניים. עבודתו כוללת מחקר ופיתוח של ננו-חייישנים לאבחון וניטור מחלות, חיישנים כימיים (גמישים) מבוססי ננו-חומרים, עור אלקטרוני, ניתוח נשימה, סמנים ביולוגיים נדיפים, ותקשורת בין תאית. פרופ' חאיק קיבל יותר מ-80 פרסים נחשבים ברחבי העולם על עבודותיו, כולל תואר אביר מסדר (הוענק על ידי ממשלת צרפת), פרס המחקר הבכיר של הומבולדט, פרס החדשנות של רכיבים ומערכות אלקטרוניות (ECS) של האיחוד האירופי, ופרס מייקל ברונו למדענים יוצאי דופן. הוא גם נכלל ביותר מ-40 רשימות דירוג בינלאומיות חשובות, כמו 35 המדענים הצעירים המובילים בעולם מתחת לגיל 35 על ידי מגזין MIT (2008), ו-100 הממציאים המובילים בעולם (2015-2018) על ידי ארגונים בינלאומיים שונים.

פרופ' חוסאם חאיק. "עשו את מה שמלהיב אתכם."

פרופ' חאיק החל את דרכו האקדמית בטכניון – המכון הטכנולוגי הישראלי, שם הוענק לו תואר ראשון, תואר שני, ודוקטורט בהנדסה כימית. כדי לצבור ניסיון נוסף, הוא השלים שתי הכשרות פוסט-דוקטורט: אחת במכון ויצמן למדע והשנייה במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech). ב-Caltech חקר חיישנים מבוססי ננו-חומרים לזיהוי מחלות, שהיוו את הבסיס למחקריו המאוחרים בתחום הננו-טכנולוגיה. בשנת 2006 הוא חזר לטכניון ובשקידה טיפס בסולם הדרגות כדי לקבל פרופסור מן המניין בשנת 2011. כיום, הוא מומחה עולמי ידוע בתחום פיתוח חיישנים מבוססי ננו-חומרים לאבחון מחלות ויישומים קשורים. בנוסף למחקר החדשני שלו בטכניון, הוא משמש גם כדיקן ללימודי תואר ראשון במוסד. "ההתלהבות שלי לחנך ולהדריך את דורות העתיד של המדענים והמהנדסים היא בלתי מוגבלת", אומר פרופ' חאיק, "ואני מחפש באופן עקבי אחר דרכים חדשניות להניע ולהפעיל את הסטודנטים שלי".

פרופ' חאיק מצא את ייעודו במחקר ומוצא את תהליך המענה על חידות וחשיפת ידע חדש מעורר מוטיבציה להפליא. "כמו חוקרים רבים, אני נמשך לאתגר של פתרון בעיות מורכבות ולמציאת תשובות לשאלות קשות. מבחינתי, העובדה שמענה על שאלה אחת מובילה לרוב לכמה שאלות נוספות חדשות אינה מייאשת אלא ממריצה. אני פורח בתהליך של חקר וגילוי, דוחף ללא הרף את גבולות הידע ופותח אפיקים חדשים של חקירה". הוא מעיד על עצמו שהוא תמיד מונע לענות על כל שאלה שהוא נתקל בה. "אני רואה בכל חידה חדשה הזדמנות לתרום תרומה משמעותית לתחום שלי ולחברה כולה. המסירות וההתמדה שלי במרדף אחר ידע הובילו אותי לגילויים פורצי דרך ופתרונות חדשניים לבעיות בעולם האמיתי. ריגוש של גילוי והאפשרות לענות על שאלות שחמקו מאחרים מעניקים לי מוטיבציה להמשיך בעבודתי".

הנדסה כימית מגשרת בין התשוקה של פרופ' חאיק למדע לבין רצונו להשפיע לטובה על העולם והעניין שלו במחקר בין-תחומי. "זהו תחום שמציג כל הזמן אתגרים והזדמנויות חדשות לחדשנות, ואני נרגש להמשיך ולחקור את הפוטנציאל שלו באמצעות המחקר שלי". ואכן, תמיד היה לו עניין רב במדעים ובמתמטיקה, והנדסה כימית היא תחום המשלב את שני המקצועות הללו בצורה מעשית ויישומית. "אני מוצא שהאתגר של יישום עקרונות מדעיים על בעיות בעולם האמיתי מתגמל ומעורר מוטיבציה להפליא", הוא אומר, ומוסיף "אני מוקסם מהדרכים שבהן ניתן להשתמש בהנדסה כימית כדי להתמודד עם כמה מהאתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני העולם שלנו כיום, כמו שינויי אקלים והצורך במקורות אנרגיה ברי קיימא". למהנדסים כימיים יש פוטנציאל להשפיע באופן משמעותי על ידי פיתוח טכנולוגיות ותהליכים חדשים שיכולים להפחית את הנזק הסביבתי ולקדם עתיד בר קיימא יותר. הוא משלב אלמנטים של כימיה, פיזיקה, ביולוגיה ותחומים אחרים. זה מאפשר מגוון רחב של הזדמנויות מחקר ופוטנציאל לשתף פעולה עם מומחים בתחומי מחקר מגוונים.

מחקרו של פרופ' חאיק מתמקד בחקר סמנים ביולוגיים של מחלות שניתן למדוד בשיטות לא פולשניות ובהנדסת טכנולוגיות חסכוניות, נגישות לכולם. קבוצת המחקר שלו בטכניון חוקרת סמנים ביולוגיים נדיפים, אינטראקציה תאית המסתמכת על סמנים נדיפים, חיישנים כימיים הבנויים מננו-חומרים, 'עור אלקטרוני' המרפא את עצמו, בדיקות נשימה ועוד. כדי לקבל תובנות לגבי סמנים ביולוגיים נדיפים, הם משלבים גישות ספקטרוסקופיות וספקטרומטריות חדשניות המונעות על ידי ננוטכנולוגיה ומבצעים ניסויי in vivo (בתוך אורגניזם), in vitro (במבחנה, בסביבה מלאכותית) ו-ex vivo (באמצעות רקמות חיות בסביבה חיצונית). המחקרים המוקדמים שלהם הראו שלסרטן יש 'חתימה מולקולרית' נדיפה ייחודית, בדיוק כמו 'טביעת אצבע' מולקולרית, בעת ניתוח נשיפה. תצפית זו הפכה לנקודת המפנה העיקרית בהקמת התחום החדש של וולטולומיקה (volatolomics). קבוצת המחקר של פרופ' חאיק תכננה גם מערך חיישנים אינטליגנטי שניתן ללמד בעזרת אלגוריתמים חכמים – בדיוק כפי שניתן ללמד כלבים לזהות ריחות שונים. כתוצאה מכך, הם בנו מכשיר המנתח נשימה במחיר סביר וקל משקל – דומה בגודלו לדיסק-און-קי. מכשיר זה, המבוסס ננו-חומרים, מזהה מגוון מחלות כגון סוגים שונים של סרטן (כולל ריאות, קיבה, שחלות, מעי גס, גידולי שד, ראש וצוואר), הפרעות כליות כרוניות ואקוטיות, מחלות כבד, יתר לחץ דם ריאתי עורקי, שחפת, ומחלות אחרות. אופיו נטול כאבים, הפעולה הפשוטה שלו, האבחנה המהירה והמחיר הזול הופכים אותו לאטרקטיבי יותר מאשר השיטות האחרות הקיימות כיום.

הדגמה של מכשיר המבוסס על טכנולוגיה שפותחה בקבוצת המחקר של פרופ' חאיק המשמש לאבחון סמנים מולוקלריים של מחלות הננשאים בנשימתו של החולה.

קבוצתו של פרופ' חאיק המציאה גם טכנולוגיית 'עור אלקטרוני' לריפוי עצמי, הדומה ליכולת העור האנושי לתקן את עצמו. התקן זה יכול לשמש עבור מספר יישומים, בין היתר עבור מכשירים ביו-רפואיים ורובוטיקה עתידית מתקדמת. האנליזה אשר מבצע העור המלאכותי בעזרת הגאדג'טים הלבישים שלהם הינה חיונית ביותר בתחום הבריאות, ומאפשרת לאנשים לעקוב אחר מצב בריאותם באופן קבוע. המכשירים החדשניים הללו מציעים פתרון חסכוני ונגיש, ויש להם פוטנציאל להמציא מחדש את מערכת הבריאות כפי שאנו מכירים אותה. גאדג'טים אלה מודדים סמנים ביולוגיים נדיפים על העור, ומספקים סימנים למחלות שונות כגון סרטן, סוכרת וקורונה. עם מעקב אחר סמנים ביולוגיים אלה בזמן אמת, המכשירים מסוגלים לזהות אזהרות מוקדמות על מחלות שיכולות לעזור לחולים לקבל סיוע רפואי מתאים בזמן. יתרה מכך, הגאדג'טים קלים וזולים, מה שהופך אותם לזמינים לכולם, ללא קשר למעמד הכלכלי או מקום מגורים.

הדגמה של מכשיר המבוסס על טכנולוגיה שפותחה בקבוצת המחקר של פרופ' חאיק המשמש כחיישן המבוסס על עור אלקטרוני מלאכותי.

לאורך הקריירה המקצועית שלו, פרופ' חאיק הוביל עשרות פרוייקטים של שיתופי פעולה צוותי חוקרים, בין אם ברמה הלאומית ובין אם ברמה העולמית, לרבות בתי חולים, חברות סטארטאפ ועסקים ענקיים, מוסדות ללא מטרות רווח, אקדמיות ועוד. פרופ' חאיק הקים חמש חברות בין-לאומיות בשווי של מיליוני דולרים רבים עם למעלה מ-55 משתפי פעולה מכל העולם. כדי להבטיח שיתופי פעולה מוצלחים, "אני מקפיד על ארבעה מרכיבים עיקריים", הוא אומר, "ערך, כיוון מדעי/הנדסי, מעורבות, ותשתית".

קבוצת המחקר של פרופ' חאיק בפקולטה להנדסה כימית בטכניון.

קבוצת המחקר של פרופ' חאיק, הנקראת גם המעבדה להתקנים מבוססי ננו-חומרים (LNBD), משתמשת במגוון רחב של אסטרטגיות לחשיפת סמנים ביולוגיים של מחלות ולבניית טכנולוגיות לבישות. אסטרטגיות אלו מורכבות משיטות ספקטרוסקופיות וספקטרומטריות הנעזרות בננו-טכנולוגיה המשתמשות בחיישנים כימיים מבוססי ננו-חומרים כדי לזהות סמנים ביולוגיים נדיפים בנוזלי גוף; ניסויים in vivo, in vitro ו-ex vivo  לפיתוח הבנה טובה יותר של סמנים ביולוגיים נדיפים והרלוונטיות שלהם לאבחון וניטור מחלות; למידת מכונה ואלגוריתמים חכמים ליצירת מערכי חיישנים חכמים; ומדע והנדסת חומרים ליצירת 'עור אלקטרוני' בעל יכולות ריפוי עצמי וטכנולוגיות לבישות אחרות. המחקר שנערך על ידי הקבוצה מחייב טכניקות רב-תחומיות המשלבות ננוטכנולוגיה, מדעי החומר, הנדסה, כימיה וביולוגיה כדי לייצר פתרונות חדשניים לאיתור וניטור מחלות.

קבוצת המחקר של פרופ' חאיק חוקרת כיום את התקשורת בין תאים כשיטה לאבחון וטיפול במחלות עוד לפני שהסימפטומים שלהן מתבטאים. "בפשטות", אומר חוסאם, "כאשר תאים סרטניים נוצרים, הם משחררים אותות 'שקריים' מסוימים המורכבים מסמנים נדיפים כדי למשוך ולגייס תאים בריאים אחרים לצבא התאים הממאירים שלהם. מסרונים אלה משמשים כהבטחה לגוף שהכל בסדר, ואין צורך לנקוט באמצעי הגנה מפני הכוח הפולש. מבלי לדעת, התאים הבריאים מקבלים הזמנה זו והופכים מבלי משים לחלק מהמסה הסרטנית ההולכת וגדלה. באופן זה, התאים הסרטניים יכולים להתרחב עוד יותר על ידי שימוש של מערכת החיסון עצמה – 'כוח המשטרה' של הגוף – בכך שהיא מסייעת לתאים הממאירים, במקום לתקוף אותם. במהלך תהליך זה, מסרונים כימיים מסוימים השייכים לקטגוריות אמיתיות ושקריות כאחד, בורחים מהגוף לתוך את הדם, ובסופו של דבר עושים את דרכם אל העור, הנשימה ונוזלי הגוף האחרים שלנו. נכון לעכשיו, אנו נמצאים בשלב מתקדם של אפיון המסרים הללו ופענוחם המדויק". על מנת לממש חזון זה, קבוצתו של פרופ' חאיק מפתחת מכשירים מתקדמים המסוגלים לחוש ולפענח את המסרונים הנפלטים מהתאים מבלי לחדור ממש לגוף. "תארו לעצמכם אם היו לנו גאדג'טים מיניאטורים שיכלו לנטר ולפענח את המסרונים ללא צורך בהתערבות ידנית", אומר חוסאם, "ולאחר מכן לנקוט בפעולות מתקנות לטיפול במחלה בשלביה הראשונים, אולי אפילו חמש עד חמש עשרה שנים לפני שהיינו שמים לב לקיומה של המחלה באמצעים סטנדרטיים." פרופ' חאיק גם שואפ שהגאדג'טים החדשניים יהיו זמינים עבור אנשים מכל רקע החברתי-כלכלי, "לא רק עבור אלה שיש להם גישה לתשתית מספקת, אלא אפילו עבור אלה שחיים בעוני קיצוני ושורדים על דולר אחד בלבד ביום."

אילוסטרציה של התקן מבוסס ננו-חומרים אשר פותח בקבוצתו של פרופ' חאיק אשר מסוגל "להריח" ביו-סמנים של מחלות.

טכנולוגיה פורצת דרך נוספת שקבוצתו של פרופ' חאיק מפתחת הינה עבור מאבק בבעיות סביבתיות ובריאותיות בקנה מידה עולמי, אשר עלולה להידרש במקרה של לוחמה ביולוגית, חומרי הדברה שיצאו משליטה ומגע עם פסולת גרעינית. קבוצת המחקר מפתחת גישה דינמית לניטור הסביבה/גוף האדם בקנה מידה עולמי ממיליארדי חיישנים הנמצאים בכל מקום המספקים נתונים כל הזמן. כמות הנתונים האדירה הזו שנוצרת מהחיישנים צריכה להיווצר ללא מאמץ ובאופן אוטונומי בכל מקום ובכל זמן הן בקנה מידה מקומי והן בקנה מידה עולמי עם מינימום התערבות אנושית.

"גם כמדען וגם כדיקן ללימודי תואר ראשון בטכניון, אני תמיד אוהב לדון ברעיונות שיועילו לדור הצעיר של הסטודנטים. אני מסתכל אחורה בחיבה רבה על הימים שבהם הייתי סטודנט בעצמי, מאזן בין דרישות רבות בו-זמניות. אילו יכולתי לתת חמש עצות לסטודנטים בתחילת דרכם, הייתי אומר:

  • עשו את מה שמלהיב אתכם.
  • חישבו אחרת: נסו לחקור רעיונות חדשים מבלי לתת לרעיונות הישנים לעכב אתכם.
  • צברו כמה שיותר ניסיון: אוניברסיטה היא הזדמנות מושלמת לנסות דברים חדשים – ספורט או אגודות חדשות, התמחויות בנושאים נבחרים, או תפקידים ואחריות שונים בפרויקט או בצוות.
  • הרחיבו את האופקים ונצלו כל הזדמנות כדי להרחיב את התודעה.
  • אמצו את הכישלון: על ידי אימוץ הכישלון, אנו מקבלים את עצמנו ואת מצבנו כחלק מהחיים.

לסטודנטים לתואר ראשון השוקלים המשך לימודים לתארים מתקדמים, פרופ' חייק ממליץ להתמקד בהנחת בסיס חזק בתחום לימוד ספציפי. זה עשוי לכלול לקיחת קורסים מתקדמים, ביצוע מחקר או יצירת פרויקטים המציגים את כישוריהם ותחומי העניין שלהם. כמו כן, יש לטפח יכולות תקשורת ושיתוף פעולה, שכן הן הכרחיות בכל תכנית לתואר מתקדם (תואר שני או דוקטורט). סטודנטים לתואר ראשון יכולים לפתח מיומנויות כאלה על ידי השתתפות בפרויקטים קבוצתיים, מעורבות בארגוני סטודנטים והמשך התמחות או התנסויות אחרות המחייבות עבודה עם אחרים. בנוסף, על בוגרי תואר ראשון לשאוף לבקש הדרכה וייעוץ מאלו באותו תחום לימודים. הם יכולים לפנות ליועצים פוטנציאליים לתארים מתקדמים, וללכת לסמינרים ולכנסים כדי ליצור קשרים ולהישאר מעודכנים בטרנדים האחרונים בתחום שלהם.

ברכות לאבי שרודר על זכייתו בפרס המרכז המשולב לחקר הסרטן ע"ש רפפורט!

Posted on מאי 11, 2023 - 11:19 am by

ברכות לפרופ' אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון על ננוטכנולוגיה מגדרית בטיפול בסרטן על זכייתו בפרס המרכז המשולב לחקר הסרטן ע"ש רפפורט (RTICC)!.

זו השנה הראשונה שהמרכז מעניק פרסים יוקרתיים לחוקרי הטכניון, חברי RTICC, על מחקרים פורצי דרך בחקר הסרטן.

הפרסים ניתנו השנה לשלושה חברי סגל בטכניון עבור מחקרים שנערכו ופורסמו בעיתונות מדעית מוערכת בשנת 2022.

כל הכבוד!

דריו דקל וקבוצתו מפתחים התקנים אלקטרוכימיים המבוססים על ממברנות חילוף אניונים לעתיד ירוק יותר

Posted on אפריל 20, 2023 - 12:23 pm by

פרופ' דריו דקל גילה את תשוקתו למחקר במהלך לימודי התואר השני כאשר המנחה שלו (פרופ' גידי גרדר) נתן לו נושא מחקר (וכותרת תזה) במהלך השבוע הראשון ללימודים: הכנת חומרים מוליכים על ידי טכניקת פירוליזת ריסוס. הוא סיים את לימודיו עם תזה (ומאמר) יוצאת דופן: "אני זוכר כל פרט עד היום", הוא אומר. הדוקטורט היה עבורו חוויה ייחודית. הוא מתאר את תקופת העבודה עם פרופ' חסון ופרופ' סמיאט על הפרדת ממברנה: "עבדתי יותר משנתיים כדי למצוא לעצמי נושא מקורי שאוכל להתמקד בו. בשנה השלישית שלי סוף-סוף מצאתי משהו שאף אחד לא עשה, ובתוך שנה אחת בלבד עשיתי את כל העבודה ופיתחתי מודל חדש שמסביר כיצד מתנהגות ממברנות ננופילטרציה בממסים לא מימיים". נושא זה עדיין לא היה מובן באותה עת. כמה שנים מאוחר יותר, דריו ומנחיו גילו שעבודתו החלוצית חשפה תחום חדש לגמרי והבנה חדשה שמדענים משתמשים בה עד היום.

לפרופ' דקל ניסיון של למעלה מ-25 שנה בתעשייה. הוא התחיל תואר ראשון בארגנטינה – תואר ראשון בהנדסה כימית הנמשך 6 שנים – עם רקע חזק מאוד בכימיה. כדי לשלם על לימודיו החל לעבוד במשרה מלאה במעבדות הכימיות של מבשלה גדולה לפני הסמסטר הראשון, והמשיך בה 9 שעות ביום במקביל ללימודיו. מצד אחד, עבודה במשרה מלאה דורשת הרבה מאמץ וזמן, דבר המקשה מאוד על הריכוז בלימודים. מצד שני, "אני עובד במפעל כימי (מבשלת בירה), אז כל מה שלמדתי הוצאתי לפועל במקביל בעבודה שלי", אומר דריו. הניסיון הזה עיצב את דריו כמהנדס, ובנוסף הוא הצליח לשמור על ציונים מצויינים, וסיים עם הממוצע ה-3 הטוב ביותר בכל האוניברסיטה (מכל המחלקות).

לאחר שעבד במבשלה שנה נוספת כדי לחסוך קצת כסף, דריו עלה לישראל. "ברגע שעליתי לארץ, לקח לי שנה ללמוד עברית ואז התחלתי לעבוד במפעל כימי בקיבוץ בייצור כימיקלים משובחים לארומה (ניחוחות) ולתעשיית המזון". הוא עבד במשמרות לילה במקביל לתואר השני בטכניון. “בקיבוץ למדתי על המערכת היחידה בהנדסה כימית שלא עבדתי עליה במבשלה – מערכת זיקוק. כשהתחלתי את הדוקטורט, כבר היו לי 9 שנות ניסיון בתעשיית הכימיה והמזון, לאחר ששלטתי בכל יחידות ההנדסה הכימית שלמדנו עליהן במהלך התואר הראשון". במהלך הדוקטורט שלו, מלבד הפסקה של 4 חודשים לשרת בצה"ל לאחר העלייה, היה לפרופ' דקל ניסיון נוסף של ארבע שנים בעבודה עם ממברנות, תהליכי הפרדת ממברנות, פולימרים, סינתזה ותהליכים נלווים.

A person with a mustache Description automatically generated with low confidence
פרופ' דריו דקל, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית בטכניון. "תתעלם מכל מי שאומר לך ש'אתה לא יכול', 'זה בלתי אפשרי', 'כבר עשיתי את זה והרעיון הזה לא עובד' וכו'. לך ותעשה. לך ותנסה. לך ותשנה."

לאחר הדוקטורט הוענקה לדריו מלגת קציר היוקרתית, אשר מקורה בשנות ה-2000 לגיוס חוקרים נבחרים לתעשיית הביטחון הישראלית. הוא קיבל הצעה מרפאל, וגויס לחקור ולפתח סוללות תרמיות, "נושא שהיה חדש לחלוטין עבורי". במהלך שנות עבודתו הראשונות ברפאל, דריו הפך למומחה בתחומים רבים, כולל עיבוד אבקה, מלחים מותכים, אלקטרוכימיה, סוללות, חומרים קרמיים, חומרים פירוטכניים, אלקטרודות, מפרידים ועוד רבים אחרים. והכי חשוב, "הפכתי לאחד המובילים בעולם בתחום הסוללות התרמיות. הודות להמצאות רבות שפיתחתי בנושא סוללות וחומרים בכלל, למדתי על עולם הקניין הרוחני והפטנטים. ברפאל כתבתי יותר מ-10 פטנטים – רבים מהם משמשים כיום בישראל למערכות קריטיות (למשל, רקטת כיפת ברזל הידועה שמגינה עלינו כוללת סוללה תרמית המבוססת על טכנולוגיית מתכת-ליתיום מיוחדת שפיתחתי במסגרת הפטנט הראשון שלי במהלך השנה השנייה שלי ברפאל).

בעודו מוביל חוקרים ומהנדסים רב-תחומיים לתכנון, פיתוח וייצור של סוללות באיכות גבוהה, דריו שלט בהנדסת מכונות, עיצוב מוצר, תהליכי גמלון, הנדסת תהליכים לייצור, תהליכי בקרת איכות ועוד תחומים רבים נוספים שלא כולם נלמדים במהלך הלימודים בהנדסה כימית, אבל הם משלימים אותנו ומעצבים את הידע שלנו. לאחר 3 שנים הפך למנהל מו"פ, ולאחר 3 שנים נוספות הפך למנהל מחלקת האנרגיה ברפאל, אחראי על כ-100 עובדים. "מלבד מיומנויות ניהול, למדתי המון בתחום העסקים, חוזים, תקציבים ומשאבי אנוש. ו… הרבה פסיכולוגיה גם בתחום ההתנהגות האנושית. זה נתן לי את כל מה שהייתי צריך כדי לצאת ולהקים חברת סטארטאפ משלי". באמצע ה-MBA שלו בטכניון, יחד עם שני עמיתים, דריו הקים חברת סטארטאפ שהייתה החברה הראשונה בעולם שהחלה לפתח ולמסחר טכנולוגיה חדשה של תאי דלק, שהם כינו Anion-Exchange Membrane Fuel Cells (ובראשי תיבות: AEMFCs). "הפכתי לחלוץ הטכנולוגיה הזו בעולם, ועם זה, למומחה העולמי בטכנולוגיה. במהלך שנות הניסיון שלי בהובלת סטארטאפ, למדתי רבות על פיתוח עסקי, הון-סיכון, גיוס מימון, שיתוף פעולה עם העולם (אקדמיה ותעשייה), תוכניות עסקיות, פיתוח מעבדות ותרבות סטארטאפים. לאחר שמכרנו את החברה, הצטרפתי לטכניון והתחלתי שלב חדש במעבדה שלי, עם ניסיון אקדמי. לעולם האקדמיה אני מביא את כל 25+ שנות הניסיון התעשייתי שלי בתחומים רבים, בעבודה עם צוותים רב תחומיים, וזה נותן לי (ולצוות שלי), יתרון יוצא דופן”.

קבוצת המחקר של דריו דקל בטכניון – קבוצה בינלאומית ומגוונת.

קבוצת המחקר של פרופ' דקל במחלקה להנדסה כימית בטכניון מתמקדת בהתקנים אלקטרוכימיים המבוססים על ממברנות חילופי אניונים. "באופן ספציפי, אנו מפתחים תאי דלק חדישים, אלקטרוליזרים וסוללות זרימת-חיזור (Redox-Flow Batteries). יחד עם אנרגיה מתחדשת, פריצות דרך אלו מקדמות אותנו לעבר עתיד האנרגיה הירוקה, שתציל את כדור הארץ מהרס עצמי עקב שינויי אקלים".

אנו זקוקים לתאי דלק וסוללות בחיינו. בעוד כחמש שנים, יהיו לנו מכשירים גדולים שזקוקים להספק ואנרגיה גבוהים, החל מרכבים חשמליים ואוטונומיים ועד רובוטים אוטונומיים ברחובות, באוויר ובפנים במסעדות, חנויות ובתים המשרתים, מכינים אוכל, מנקים, מתקנים, ומטפלים באנשים הזקוקים לסיוע. כל היחידות האוטונומיות החדשות הללו דורשות צפיפות אנרגיה גבוהה מתאי דלק כדי לעבוד באופן עצמאי במשך חודשים ללא טעינה.

פרופ' דקל הוא חלוץ הטכנולוגיה הזו של AEMFCs, ולכן אוניברסיטאות וחוקרים רבים משתפים פעולה איתו ועם קבוצתו. "זה מאפשר לנו להמשיך להוביל ובעיקר מאפשר לסטודנטים שלי לקבל הזדמנות לשתף פעולה ולעבוד עם אוניברסיטאות וחברות מובילות רבות ממדינות שונות. זה מעניק להם חוויה יוצאת דופן לא רק בתחומי המחקר והפיתוח אלא גם בהובלת שיתופי פעולה וניהול פרויקטים, ובו בזמן ללטש את כישוריהם האקדמיים, העסקיים והשפה בעל פה ובכתב".

איור קונספטואלי של תא דלק המבוסס על ממרנת שחלוף אניונים בטמפרטורה גבוהה (HT-AEMFC) המשמש לטעינת רכב חשמלי ואספקת אנרגיה לבית (ולכל השכונה!).

קבוצתו של פרופ' דקל מובילה את הטכנולוגיה הזו בעולם, עם חידושים ופריצות דרך רבות במספר תחומים. הם פיתחו את המודל הכמותי הראשון (ועדיין היחיד) שיכול לחזות את משך החיים של תאי הדלק מהסוג הזה. יש לכך חשיבות קריטית בשטח, מכיוון שהוא עוזר לתכנן תאי דלק, להבין את פעולת התא, ולהגביר את יעילות התא על ידי שינוי תנאי ההפעלה כך שהתא יוכל לעבוד מספיק זמן כדי להפעיל, למשל, מכונית, אוטובוס או אפילו רכבת. הם גם היו הראשונים להבין, להוכיח ולהסביר את מנגנון הפירוק העיקרי של פולימרים וממברנות AEMFC במהלך פעולת תאי הדלק. פריצת דרך זו אפשרה לכימאים של פולימרים לתכנן ולסנתז פולימרים וממברנות יציבים עבור טכנולוגיה זו. קבוצתו של פרופ' דקל מפתחת בימים אלו תהליך חדש להפרדת חמצן מאוויר שישנה את תעשיית ייצור החמצן לחלוטין. זה עשוי לשמש כמחולל חמצן נייד קטן שכולנו יכולים להשתמש בו למשל בבית לטיפול רפואי. הקבוצה של דקל פיתחה גם את הקבוצות הכימיות הפונקציונליות היציבות ביותר העומדות בסביבת תא הדלק במהלך פעולתו. על החומרים החדשים האלו דריו רשם פטנט והוא נמצא כעת בתהליך של הקמת חברת סטארטאפ חדשה המבוססת על ההמצאות הללו.

סטודנטיות במעבדתו של פרופ' דריו דקל. קבוצת דקל הייתה הראשונה שהבינה, הוכיחה, והסבירה את מנגנון הפירוק העיקרי של פולימרים וממברנות מסוג AEMFC במהלך פעולת תאי דלק.

לסטודנטים לתואר ראשון המתעניינים בתחום האנרגיה, דריו מציע בחום ללמוד את כל הקורסים האפשריים שדוחקים בהם לחשוב מחוץ לקופסה: "אם כולנו נוכל ללמוד לחשוב באופן שונה, נוכל תמיד ללמוד את שנושאים הספציפיים שנזדקק להם מאוחר יותר." הוא מוסיף, "תתעלמו מכל מי שאומר לכם ש'אתם לא יכולים', 'זה בלתי אפשרי', 'כבר עשיתי את זה והרעיון הזה לא עובד' וכו'. לכו ותעשו. לכו ותנסו. לכו ותשנו. זה תמיד בלתי אפשרי… עד שזה נעשה."

ברכות לד״ר לוסי ליברמן, חברת סגל חדשה בפקולטה

Posted on מרץ 6, 2023 - 7:05 am by


״ר לוסי ליברמן, חברת סגל חדשה בפקולטה שלנו, פותחת את המעבדה לפיתוח וחקר פולימרים סביבתיים ומזמינה אתכם.ן הסטודנטים והסטודנטיות להצטרף! 🥳😃 כל סטודנט.ית לתואר ראשון במסגרת קורסי פרוייקטי מחקר/גמר/שכר סטודנט, מאסטר ודוקטורט. מובטחת סביבת עבודה נעימה תוך צבירת ידע וניסיון בפולימרים ומגוון רחב של שיטות אפיון 🙌

המעבדה עוסקת בפיתוח פולימרים חדשניים המבוססים על פוליסכרידים וחקר התלות שבין המבנה המולקולרי, הננומטרי והתכונות המאקרוסקופיות. קבוצת המחקר משלבת סינתזה כימית של פולימרים ושיטות אפיון מתקדמות לפיתוחם של פולימרים בעלי תכונות מועילות לשימושים תעשייתיים מגוונים ולצורך קידום ההבנה הבסיסית של מערכות פולימריות 👌

לקביעת פגישת היכרות וקבלת מידע נוסף ניתן לכתוב מייל ללוסי בכתובת:

lucylib@hemda

בכרות לאבי שרודר על זכייתו במענק ERC Consolidator היוקרתי!

Posted on מרץ 6, 2023 - 7:04 am by

חמישה חוקרות וחוקרים מהטכניון זכו במענקי ERC Consolidator היוקרתיים, אחד מהם הוא משלנו ! פרופ"ח אבי שרודר. המחקר שזכה למענק הנכסף מתמקד בפיתוח תרופות ננוטכנולוגיות לטיפול בהזדקנות ובמחלות, כדוגמת אלצהיימר הפוגעות במערכת העצבים המרכזית ובמוח,פרופ"ח שרודר הוא שותף ל-19 פטנטים ויזם מגוון חברות אשר מביאות את הפיתוחים המדעים לתעשייה ולחולים.

מיקרו- וננו-שחיינים: כיצד מתאפשרת תנועת רובוטים זעירים בגוף האדם?

Posted on ינואר 22, 2023 - 1:40 pm by

כשלמד בבית הספר בעיר טשקנט (עיר הבירה של אוזבקיסטן, לשעבר חלק מברה"מ) גילה סקרנות לתחומי המדע השונים, והשתתף בחוגים מגוונים, מהיסטוריה וארכיאולוגיה – "אפילו השתתפתי בחפירות של המוזאון הלאומי המקומי ומטמון המטבעת שמצאנו היה מוצג במוזיאון," מספר פרופ' אלכס לישנסקי. לאחר מכן התעניין באסטרונומיה, כימיה, ופיסיקה, והחל בלימודים מעמיקים יותר של פיסיקה ומתמטיקה.

"לאחר סיום התיכון התקבלתי למכון הטכנולוגיה הכימית במוסקבה ע"ש מנדלייב וסיימתי שם שלוש שנות לימוד לפני שעליתי ארצה עם משפחתי ב-1991. ידעתי שהטכניון הוא ה-מקום להמשיך את הלימודים הגבוהים, ומיד לאחר סיום לימוד עברית באולפן א' ובאולפן קיץ באוניברסיטת חיפה (שהיה פשוט מעולה!) התקבלתי לטכניון כעתודאי ללא דרישות נוספות בלימוד השפה העברית, דבר שאינו טריוויאלי. אגב, באותה תקופה בתחילת שנות ה-90 למדו איתי מספר רב של סטודנטים לשעבר מהמכון במוסקבה, שאת חלקם הכרתי עוד שם. פרט פיקנטי נוסף הוא שאחד מחברי הסגל בפקולטה (פרופ' סלבה פרגר) גם סיים את לימודיו באותו המכון. אחרי שהשלמתי את התואר הראשון בהנדסה כימית בטכניון בשנת 1994, ולאחר שקיבלתי דחיית שרות נוספת מצה"ל, הספקתי לסיים גם את התואר השני בפקולטה בהנחייתו של פרופ' (כיום אמריטוס) אבינעם ניר. התגייסתי לשרות חובה ביחידת הניסויים של חיל חימוש (אט"ל), ובמקביל בזמן הפנוי המשכתי את המחקר שלי עם פרופ' ניר על בעיות דומות לאלה שחקרנו בתואר השני. לאחר סיום השרות המשכתי לדוקטורט בוועדה הבין-יחידתית למתמטיקה שימושית בטכניון בהנחיתם של פרופ' ניר ופרופ' לני פיסמן (גם מהפקולטה), שלאחריו התקבלתי לפוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech) בשנת 2002. חזרתי לפקולטה בשנת 2004 ופתחתי קבוצת מחקר משלי."

פרופ' אלכס לישנסקי. "ידעתי שהטכניון הוא ה-מקום להמשיך ללימודים גבוהים." בקבוצת המחקר של פרופ' לישנסקי עוסקים במחקר תיאורטי בתחום תופעות המעבר – זרימה, מעבר חומר ומעבר חום.

פרופ' אלכס לישנסקי. "ידעתי שהטכניון הוא ה-מקום להמשיך ללימודים גבוהים." בקבוצת המחקר של פרופ' לישנסקי עוסקים במחקר תיאורטי בתחום תופעות המעבר – זרימה, מעבר חומר ומעבר חום.

בקבוצת המחקר של פרופ' אלכס לישנסקי עוסקים במחקר תיאורטי בתחום תופעות המעבר – זרימה, מעבר חומר ומעבר חום. לאחרונה קבוצת המחקר מתמקדת במיקרו-זרימות (microfluidics) ומיקרו-"שחיינים" (micro/nanopropellers). שני התחומים האלו התקדמו מאוד לאחרונה לקראת שימושים פוטנציאליים רבים. ישנן חברות סטארט-אפ רבות שמקדמות טכנולוגיות המבוססות על מיקרו-זרימות לצורך בדיקות ביו-רפואיות מהירות ומדויקות, לדוגמה חברת PixCell medical שמפתחת מכשיר נייד לבדיקות דם מהירות ומדויקות מדגימה זעירה שמבוססת על טכנולוגיית viscoelastic focusing שפותחה בקבוצה בשיתוף פעולה עם חוקרים מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. חברה אחרת,  Bionaout, המפתחת מיקרו-שחיינים מגנטיים שיכולים לנוע בתוך גוף האדם, לדוגמא לצורך הובלת תרופות ופעולות רפואיות אחרות.

קבוצת המחקר של פרופ' לישנסקי משתפת פעולה עם קבוצות ניסיוניות בארץ ובחו"ל, ומספקת בסיס תיאורטי איתן להבנת התהליכים ולחיזוי התנהגויות בסקאלה קטנה. למשל עם קבוצתו של פרופ' Patrick Tabeling ממכון ESPCI (Paris Tech) בפריס שבצרפת בנושא מיקרו-זרימות, עם קבוצתו של פרופ' Peer Fischer ממכון Max Planck למערכות חכמות בשטוטגרט בגרמניה, עם פרופ' Ambarish Ghosh מ-Indian Institute of Science, וקבוצות רבות אחרות. 

בניגוד לציפיות, גילו החוקרים שהשוטון הדק בעל צורת הסליל שתוכנן על ידי הטבע אינו הצורה האופטימלית לתנועה בממדים קטנים, אלא דווקא צורה של קשת עבה עם קצוות מסובבים.

בניגוד לציפיות, גילו החוקרים שהשוטון הדק בעל צורת הסליל שתוכנן על ידי הטבע אינו הצורה האופטימלית לתנועה בממדים קטנים, אלא דווקא צורה של קשת עבה עם קצוות מסובבים.

אחת מפריצות הדרך בהובלתו של פרופ' לישנסקי היא בנושא שחייה אופטימלית של ננו-רובוטים בגוף האדם. במחקר זה החוקרים שאלו מהי התצורה האופטימלית של רובוטים בסקאלה ננומטרית שמתוכננים "לשחות" בגוף האנושי עם אפליקציות ביו-רפואיות חשובות, ובניהן הובלת תרופות ממוקדות מטרה. בהשראת מנגנון הדחף המצוי בחיידקים ("שוטון" או flagellum) פיתחו החוקרים ספיראלות קטנות המונעות באמצעות שדה מגנטי משתנה. במחקר פותחה תיאוריה לחישוב מהירות התנועה האופטימלית של הננו-שחיינים המגנטיים בהתבסס על צורתם ועל התכונות המגנטיות שלהם. בניגוד לציפיות, גילו החוקרים שהשוטון הדק שתוכנן על ידי הטבע אינו הצורה האופטימלית לתנועה בסקאלות קטנות, אלא דווקא צורה של קשת עבה עם קצוות מסובבים. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Science Robotics המוביל בתחום רובוטיקה. פרופ' לישנסקי מסביר שממצאי העבודה הזו יובילו לפיתוחים של ננו-רובוטים ומיקרו-רובוטים אפקטיביים יותר: "רוב החוקרים בתחום מניחים שצורת סליל (helix) המחקה מבנים ביולוגיים מוכרים היא האופטימלית. להפתעתנו, גילינו שהצורה האופטימלית היא דווקא סליל מסוג שונה, והצלחנו להדגים צורה יותר אפקטיבית."

תנועה א-סימטרית בזמן של מיקרו-צדפה. הפתיחה האיטית והסגירה המהירה של צדפות נשלטים על ידי שדה מגנטי חיצוני. התמונה לקוחה מפרסום בכתב העת Nature Communications.

תנועה א-סימטרית בזמן של מיקרו-צדפה. הפתיחה האיטית והסגירה המהירה של צדפות נשלטים על ידי שדה מגנטי חיצוני. התמונה לקוחה מפרסום בכתב העת Nature Communications.

בעבודה אחרת, הראו החוקרים כיצד ניתן לגרום למיקרו-שחיין בצורת צדפה (scallop) לשחות בנוזלים ביולוגיים אשר אינם ניוטוניים (כלומר, נוזלים שצמיגותם משתנה תחת מאמץ). החוקרים חזו באמצעות המודלים שפיתחו, שמיקרו-צדפה יכולה לנוע בנוזלים ביולוגיים בעזרת תנועות אסימטריות בזמן, לדוגמא פתיחה איטית של ה"צדפות" ולאחריה סגירה מהירה. מחקר זה הוביל למאמר חשוב בתחום שפורסם בכתב העת Nature Communications. לסטודנטים המתעניינים בנושא, פרופ' לישנסקי מציע ללמוד קורסים במודלים מתמטיים, שיטות מקורבות/נומריות, נושאים מתקדמים בזרימת פלואידים ותופעות מעבר על מנת לקבל רקע מתאים.

מפגש חשיפה לחברת אינטל

Posted on נובמבר 24, 2022 - 6:52 am by

שבוע התקיים מפגש חשיפה בפקולטה של חברת אינטל ישראל Intel המפגש התחיל בהרצאת פתיחה, שלאחריה ישבו הסטודנטים בשולחנות עגולים עם מהנדסות ומהנדסים מטעם החברה כדי לצלול ולהעמיק בתחומי העיסוק הרחבים שמציעה הנדסה כימית והשילוב שלהם בחברת אינטל בפרט. לצד זאת, החברה פינקה את כלל הסטודנטים במטעמים ושי צנוע

לכל התמונות הקליקו

https://photos.app.goo.gl/aB1dbBViCD6pGi3h6

שנה טובה ומתוקה

Posted on ספטמבר 28, 2022 - 6:46 am by


התכנסנו, חברי הפקולטה לאירוע סיכום העשייה בשנה החולפת וברכות לשנה החדשה!🌸הענקנו פרס עובדת מצטיינת יחידתית מטעם המוסד לד"ר דינה שפסר, מנהלת מעבדתו של פרופ"ח עוז גזית.בירכנו את גלית קינר, על קבלת פרס עובדת מצטיינת של תוכנית האנרגיה.ברכנו את דליה גוטמן, ראש המינהל שלנו על קבלת פרס מנהלת מצטיינת טכניונית.חילקנו שי מתוק לעובדי הנקיון שלנו וחתמנו בהרמת כוסית לשנה טובה🥂 וקינחנו במתוקים!

לתמונות מהרמת הכוסית לחץ כאן

social gathering for the graduate students

Posted on ספטמבר 15, 2022 - 6:45 am by

The Department of Chemical Engineering in cooperation with the student’s association representatives, held a social gathering for the graduate students. The department recognize the challenges graduate students are facing, especially in the last couple of years. Covid has created new challenges, which required them to adapt very quickly. We are confident to say that all of our students were up for the task and have succeeded to overcome every obstacle and every step of the way. We see the graduate student hard work and commitment to the research, we see how much time and effort they put tutoring the faculty courses, and we do not forget that their personal achievements, contribute to the faculty success. Therefore, we are very grateful to them.For pictures from the event klick here

תחרות הפוסטרים במסגרת הקורס מחקר גמר2 באחריותו של דר' שאדי פרח

Posted on יוני 27, 2022 - 6:35 am by

ברכות לזוכות בשלושת המקומות הראשונים

מקום 1 – אושרת רגב מהמעבדה של פרופ' חבצלת ביאנקו פלדמקום

2 – דועא סטל מהמעבדה של פרופ' ירון פז מקום

3 – נלי מיטניק ושרון חבה מהמעבדה של ד"ר אלון גרינברג דנה ציון לשבח ניתן ע"י פרופ' יועד צור לנדין על הצגת flash talk יוצאת מן הכלל.

תודה לאינטל על שיתוף הפעולה והחלק שלקחו במימון האירוע @intelלהתראות בתחרות בשנה הבאה

כאן לכל התמונות הקליק

מבצע שיבולת בשדה 4

Posted on יוני 19, 2022 - 6:32 am by

2.6 חגגנו את חג השבועות, פתחנו שולחן וחגגנו ביחד בפקולטה את החג עם מיטב המטעמים הביתיים. כחלק מהובלת הפקולטה לירוקה יותר הגענו עם כלים רב פעמיים

לכל התמונות הקליקו כאן

ברכות למרצים המצטיינים לשנת תשפ"ב סמסטר החורף

Posted on מאי 17, 2022 - 6:28 am by


ברכות למרצים המצטיינים לשנת תשפ"ב סמסטר חורף – פרופ' חבצלת ביאנקו-פלד בקורס "מבט על הנדסה כימית" (בין 4% הציונים העליונים). פרופ' חבצלת מחזיקה בהצטיינות יתרה טכניונית, כל הכבוד ! 
ד"ר אלון גרינברג דנה בקורס "תרמודינמיקה ב' מתקדם" (בין 12% הציונים העליונים), השיג ציון לשבח על הצטיינות בהוראה 

גאים בכם!!

טיול פקולטי

Posted on מאי 12, 2022 - 10:17 am by

ביום ראשון יצאנו לטיול פקולטי בבזלתון שבעין כרמל ובגני הנדיב שבזכרון יעקב

היה כיף לטייל יחדיו וליהנות מהאביב הפורח

מוזמנים ליהנות מהתמונות – לחץ כאן

ערב הוקרה לזכרו של פרופ' אמריטוס רם לביא ז"ל

Posted on אפריל 12, 2022 - 6:25 am by


ב 31.03.22 התקיים ערב הוקרה לזכרו של פרופ' אמריטוס רם לביא ז"ל .

בערב זה השתתפו בני המשפחה, הממונחים לדורתיהם, חברי הסגל בפקולטה והסטודנטים  בתכנית לביא למצוינות .

היה ערב מרגש מאוד בו שמענו דברים שלא ידענו מעברו של פרופ אמריטוס לביא מפי בניו ומהמונחים שלו.

תודה לפרופ דני לוין על אירגון האירו

לתמונות מהאירוע לחץ כאן

טיול פקולטי

Posted on אפריל 12, 2022 - 6:24 am by

ביום ראשון יצאנו לטיול פקולטי בבזלתון שבעין כרמל ובגני הנדיב שבזכרון יעקב

היה כיף לטייל יחדיו וליהנות מהאביב הפורח

מוזמנים ליהנות מהתמונות – לחץ כאן

הרמת כוסית לכבוד חג פסח

Posted on אפריל 4, 2022 - 6:26 am by

.היום הרמנו כוסית לכבוד חג הפסח

נפרדנו מדר' רפאיל חלפין חוקר מקבוצת המחקר של פרופ' אמריטוס יכין כהן אחרי 25 שנה בטכניון וגם מדר' אולגה נחמקין חוקרת בצוות המחקר של פרופ' אמריטוס משה שיינטוך אחרי 28 שנה בטכניון ,אשר פרשו לגמלאות והודנו להם על העבודה המסורה והעשייה המחקרית שלהם.

הוענק שי לחג לצוות הניקיון המסור שלנו.

חג אביב שמח

לצפיה בתמונות האירוע לחצו כאן

הכירו את לי ומאי ממסלול הנדסה ביוכימית שחולמות לפתוח בעתיד חברה משלהן בתחום התרופות

Posted on מרץ 1, 2022 - 9:26 am by

מאי נווה ולי גולדפריד התחילו שתיהן את דרכן בלימודי קדם רפואה, וחיפשו את הפן היישומי והמחקרי. הן מצאו אותו בתואר ראשון בפקולטה להנדסה כימית בטכניון במסלול ההנדסה הביוכימית. בעתיד, מקוות לפתוח חברה משלהן בתחום התרופות.

מרץ 2022

לי גולדפריד ומאי נווה הן סטודנטיות שנה ד' בפקולטה להנדסה כימית במסלול הנדסה ביוכימית. שתיהן התחילו בלימודי קדם רפואה באוניברסיטת אריאל, ובחרו לעבור למסלול להנדסה ביוכימית בטכניון. כיום, בשנה הרביעית ללימודיהן, הן עוסקות במחקר בנושא ננו-חלקיקים לפיתוח תרופות ממוקדות מטרה בקבוצת המחקר של דר' אסף זינגר. מאי מספרת: "בתחילת דרכי התעניינתי ברפואה עקב הרקע הצבאי שלי בתחום. תמיד נמשכתי לביולוגיה ורציתי להבין איך אני יכולה להשפיע בעולם הזה. קיבלתי הצעה לקבלת מלגת לימודים באוניברסיטת אריאל והתחלתי ללמוד קדם רפואה. בשנה הזו הבנתי שאני רוצה לחקור ולמצוא דרכים וטכנולוגיות לשפר את חיינו, בין אם זה לרפא מחלות או לשפר איכות חיים. אחרי שהבנתי שבלימודי רפואה פחות מתעסקים במחקר ופיתוח, חיפשתי מקצוע שיוביל אותי לתחום. בחנתי את האפשרות ללמוד כימיה, ביוכימיה או הנדסה ביוכימית." את לי ליווה דחף דומה להתמקד בפיתוחים ובחדשנות בתחום הרפואה, כפי שהיא מעידה על עצמה. "מאז שאני זוכרת את עצמי התעניינתי בתחום הרפואה. אחרי הצבא לא ידעתי לאיזה תחום לפנות ולבסוף החלטתי להתחיל בתואר בקדם רפואה באריאל. במשך השנה הראשונה התעניינתי מאוד בפן המעבדתי הכימי והביולוגי ובחשיבה המחקרית שהתפתחה אצלי שם. בסוף השנה הראשונה כבר הבנתי שעליי לבחור מסלול אחר, מעין 'מאחורי הקלעים' לרפואה אם אפשר להגיד, מסלול שיגשים את שאיפותיי בפן המחקרי, הן בריפוי מחלות ובפיתוח תרופות. בין המסלולים שבחנתי היו כימיה, ביוכימיה והנדסה כימית או ביוכימית. לאחר הכרות עם תחום ההנדסה הביוכימית הבנתי שזה הוא התואר שיכול להעניק לי את כלל הכלים הדרושים להגשמת שאיפותיי המקצועיות."

כשהבינו ששתיהן מעוניינות בשינוי מסלול לקבלת כלים מחקריים להובלת שינוי בתחום שמעניין אותן, לי ומאי בחנו את האופציות שקיימות במספר אוניברסיטאות בארץ. הן מספרות שלאחר ביקור בטכניון ובפקולטה להנדסה כימית, "הבנו מהר מאוד שזה המקום בו נרצה ללמוד". משכה אותן האווירה בפקולטה והממד הפרקטי שבתואר הנדסה ביוכימית.

לי גולדפריד במעבדה

מהן החוויות שלכן מהתואר הראשון עד כה?

"הפקולטה להנדסה כימית היא יחסית קטנה ולכן ביתית, ובמיוחד שנתון במסלול להנדסה ביוכימית יחסית קטן ואינטימי. מדובר על קבוצה מצומצמת של כ-20 סטודנטים לרוב בעלי שאיפות גבוהות ותחומי עניין משותפים. מהר מאוד מצאנו את החבורה שלנו, שלחלוטין גרמה לתקופה שלנו בפקולטה לעבור בכיף ובהנאה. כל מי שחושב שאין חיי חברה בטכניון מוזמן לבלות ערב אחד איתנו ולגלות שאין הנחה יותר שגויה מזו. הלימודים הם יחסית אינטנסיביים, יש עומס רב עם המון מטלות. חלק מהתחומים הנלמדים מתרכזים יותר בהנדסה כימית, וחלק מהקורסים הם קורסי ביולוגיה טהורים. מבחינה מקצועית, מצאנו את עצמנו כבר בשנה הראשונה שלנו בטכניון במעבדות מחקר, בתחומים שונים בפקולטה לביולוגיה."

בשנה השנייה הן כבר החלו לעבוד בתחום, לי עבדה במעבדתו של דר' אלון גרינברג דנה ומאי יצאה לתעשייה לעבוד בחברת טאוור (Tower Semiconductor). בשנה השלישית הגיעו שתיהן למעבדת מחקר ביוכימית בפקולטה תחת הנחייתו של דר' אסף זינגר.

מאי נווה במעבדה

איזו חוויה לדוגמא תיחרט בזיכרונך מהתואר הראשון?

לי מספרת: "הסמסטר הראשון בטכניון היה לגמרי 'הלם' עבורי. מעבר ממקום לימודים אחר ומתחום לא הנדסי הוא קשה. למרות שהכירו כבר בקורסים רבים שלקחתי, מצאתי את עצמי מתקשה מאוד בקורסי המתמטיקה והפיזיקה שנלמדים ברמה גבוהה מאוד. בנוסף לקושי הלימודי גם עברתי לגור רחוק מבית ההורים בפעם הראשונה, רחוק מכל המשפחה והחברים שמהווים לי תמיכה גדולה. אבל למרות הקושי בסמסטר הראשון הכרתי בפקולטה את בן הזוג שלי בתרגול הראשון של הקורס 'מבוא להנדסה כימית וביוכימית', ומאז אנחנו מתמודדים עם כל התואר ביחד."

מאי מספרת: "השנה הראשונה בטכניון הייתה הקשה ביותר עבורי. המעבר וההסתגלות לסביבה היו מאתגרים. אני לא אשכח, באותה השנה התמודדתי עם הקורס חדו"א 2 ולא הצלחתי להבין בו כלום. המוטיבציה והריגוש הגיעו מהקורסים המוכוונים לנושאים שמעניינים אותי, למשל הקורס ביוכימיה ואנזימולוגיה שלקחתי באותה שנה שהועבר על ידי פרופ' מיכאל גליקמן מהפקולטה לביולוגיה. בכל הרצאה נדהמתי מכמה שהתחום בוער בי, לא הצלחתי להפסיק לחשוב על מה שלמדתי והבנתי שאני רוצה עוד. לאחר השיעור נגשתי לפרופ' גליקמן ושיתפתי אותו בעניין שלי בתחום. הוא ראה את ה'אש בעיניים' שלי ולאחר זמן קצר מצאתי את עצמי שותפה לעבודה מרתקת בקבוצת המחקר שלו, שהיוותה לי בית מקצועי למשך כשנה וחצי."

מאי נווה (מימין) ולי גולדפריד (משמאל)

מה אתן ממליצות למי שמתעניין/ת בתואר ראשון בנושאי כימיה/הנדסה/ביולוגיה?

"לכל מי שבוער בו מקצועות הכימיה והביולוגיה, ומחפש את הפרקטיקה ההנדסית, היינו ממליצות להגיע לפקולטה להנדסה כימית בטכניון, אשר באמת משלבת את השניים. הפקולטה היא קטנה, משפחתית, המרצים מכירים את הסטודנטים שלהם ושואפים להצלחתם. בנוסף, אנחנו מאמינות שהתואר בפקולטה נותן כלים רבים בהתמודדויות עם תחומים רבים שבסופו של דבר לא מגבילים לעבודה בתחום אחד כשיוצאים לעבוד בתעשייה או אם ממשיכים למחקר במסגרת תארים מתקדמים. העבודה בסיום התואר הראשון או התואר המתקדם היא מגוונת וכוללת מגוון מאוד רחב של משרות."

אז מה התוכניות לעתיד הקרוב? ולעתיד הקצת יותר רחוק?

מאי עונה: "אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה, גם בתעשייה (טאוור) וגם במחקר בטכניון. אני אוהבת לחקור וללכת אחרי רעיונות שעולים לי בראש בלילה לפני השינה. אין לי ספק שאני אעשה תואר מתקדם, גם בגלל העניין בתחום, וגם בגלל שהשאיפה שלי היא להיות עצמאית וכדי להשיג אותה, אני רוצה להתמקצע."

לי עונה: "אם היו שואלים אותי לפני חצי שנה הייתי אומרת שאני אשמח להתנסות בתעשייה לפני שאני ממשיכה לתואר מתקדם. התמזל מזלי והצלחתי בשנה האחרונה בתואר להתקבל למשרה בתעשייה ולחוות את 'העולם שבחוץ'. אין לי כל ספק שאמשיך לתואר שני ובתקווה גם לדוקטורט על מנת להמשיך ולהתמקצע לפני שאמשיך את עבודתי בתעשייה."

לי ומאי מוסיפות שבעתיד הרחוק הן מקוות לעבוד יחד, כמו שהתחילו את דרכן יחד, ואף לפתוח חברה משלהן, לעשות דברים גדולים עם אימפקט בתחום, ולהמשיך לייצג את הפקולטה כשגרירות.

לי גולדפריד (מימין) ומאי נווה (משמאל)

מחשבות מעניינות נוספות לסיום? משהו נוסף שתרצו לחלוק?

"לאנשים צעירים מאוד קשה ומבלבל לבחור באיזה תחום כדאי לעסוק בחייהם המקצועיים כבוגרים. אנחנו חושבות שהנדסה כימית הוא תחום רחב ממנו אפשר להגיע להמון סביבות עבודה שונות, כל אחת מרתקת בדרכה. חשוב לזכור, הנדסה נותנת כלים ודרך מחשבה בהם ניתן להשתמש בכל מקצוע. בזמן הלימודים, שתינו עסקנו והתמקצענו במגוון תחומים מאוד שונים אחד מהשני בעזרת הכלים שרכשנו בפקולטה. אנחנו שמחות מאוד להמליץ בחום על מסלול הלימודים בפקולטה להנדסה כימית בטכניון."

יצירת ננו-מבנים תלת-ממדים – הדור הבא של הננוטכנולוגיה

Posted on פברואר 1, 2022 - 6:25 am by
דר' תמר סגל-פרץ

דר' תמר סגל-פרץ מפתחת ננוטכנולוגיה לשימור משאבים וייעול טכנולוגיות מגוונות: החל ממחשבים והתקנים אופטיים וכלה בממברנות יעילות לטיפול במים.

ינואר 2022

לאחר התואר הראשון בהנדסה ביוכימית בטכניון, תמר סגל-פרץ עבדה בתעשייה והרגישה שהיא רוצה להעמיק יותר במחקר ופנתה לתואר מתקדם. "הרגשתי שתואר מתקדם יפתח לי דלתות חדשות. על כן, החלטתי לשוב לטכניון והצטרפתי לאחד המחזורים הראשונים של התוכנית הבין-תחומית לננו-מדעים וננו-טכנולוגיה, בקבוצת המחקר של פרופ׳ גיטי פרי בהנדסת חומרים," מספרת תמר. "במהלך מחקר הדוקטורט שלי, שעסק בסידור עצמי של פולימרים ליצירת תאים סולאריים, הבנתי שאני מאוד נהנית לחקור ולגלות דברים חדשים, כמו גם ללמד קורסים ולהנחות סטודנטים במעבדה. לכן, לקראת סוף הדוקטורט, החלטתי שאני שואפת להמשיך בקריירה אקדמית. נושא התארגנות עצמית של פולימרים מאוד עניין אותי, ולכן את הפוסט-דוקטורט ביצעתי במעבדתו של פרופ׳ Paul Nealy באוניברסיטת שיקגו וב-Argonne National Laboratory בנושא זה ובשילובו בתהליכי ייצור מתקדמים של שבבי מחשב." לאחר שלוש שנים בשיקגו חזרה תמר לארץ עם משפחתה והצטרפה כחברת סגל בפקולטה להנדסה כימית בטכניון, בה פתחה את המעבדה לננו-מבנים פונקציונליים. בנוסף למעבדת המחקר ולהוראה בתחומי הננו, פולימרים, מיקרוסקופית אלקטרונים, ותהליכי הפרדה, תמר גם הקימה בפקולטה את פורום נשים בהנדסה כימית לסטודנטיות בתארים מתקדמים אשר מסייע לסטודנטיות בעתידן המקצועי.

המחקר בקבוצה של דר' סגל-פרץ עוסק בפיתוח ננוטכנולוגיה על מנת לצמצם שימוש במשאבים ולייעל טכנולוגיות שונות. "אוכלוסיית העולם המתרחבת והאחריות שלנו כלפי כדור הארץ מחייבות אותנו למצוא דרכים יעילות יותר להשתמש במשאבים הקיימים, תוך שמירה על הסביבה," מספרת תמר על המחקר בקבוצתה. "רוב רובם של התהליכים המתרחשים בטכנולוגיות שונות קורים בסקלה הננומטרית – מעבר אלקטרונים, פוטונים ומולקולות בסקלה זו מכתיבים כיצד ההתקנים יפעלו – החל ממחשבים והתקנים אופטיים, וכלה בממברנות לטיפול במים והתקנים לניהול חום. לכן, בקבוצתי אנחנו חוקרים ומפתחים מבנים ננומטרים פונקציונליים שמשפרים תהליכים בסקלת ה'ננו'. המחקר שלנו מתבסס על יצירת מבנים ננומטרים מפולימרים (לדוגמא, ע״י סידור עצמי של בלוק קו-פולימרים) ועל גידול של חומרים אי-אורגנים על גבי ובתוך פולימרים באמצעות טכניקת ADL (atomic layer deposition). גידול של חומרים אי-אורגנים בתוך פולימרים מאפשר שינוי בתכונות הפולימרים, כמו גם דרך חדשנית ליצירת מבנים ננומטרים עמידים וחזקים מתוך בסיס של פולימרים רכים וקלים ליישום." בקבוצת המחקר משתמשים באופן תדיר במיקרוסקופית אלקטרונים לאפיון מבנים ננומטרים עם מומחיות באפיון תלת ממדי של ננו-מבנים. אפיון תלת-ממדי בסקלת ה'ננו' מאפשר לחוקרים להבין בצורה טובה ומדויקת את המבנים שהם יוצרים, ומתוך כך לתכנן אותם בצורה אופטימלית.

לדוגמא, באמצעות שיטות אלו ניתן לייצר ממברנות שמשפרות דחיה של שמן, וכך מגינות על עצמן מפני זיהום, כמו גם ממברנות להפרדה מולקולרית של מזהמים ננומטרים – נושא חשוב בהפרדת שאריות של תרופות ומזהמים אחרים בטיהור מים וכן לתהליכי הפרדה בתעשייה הכימית. נושאים נוספים הנחקרים במעבדה הם יצירת סיבים קרמיים בעלי מבנה תלת-ממדי מתוך סיבים פולימרים פשוטים – דבר המאפשר שליטה מצוינת במבנה ובהרכב של הסיבים, אפיון תלת ממדי של ננו-מבנים לתעשיית השבבים (בשיתוף עם Applied Materials ו-Intel), ופיתוח של מבנים וחומרים חדשים בעלי תכונות מכניות משופרות אשר יכולים לשמש לספיגת אנרגיה ושיפור העמידות של שכבות הגנה פולימריות. פיתוחי הטכנולוגיה האלו מאפשרים יצירת ננו-מבנים תלת-ממדים חדשים עם שליטה מרחבית בהרכב הכימי שלהם, מעין ״הדפסת תלת-ממדית״ בסקלת ה'ננו'.

סטודנטית בקבוצת המחקר של דר' תמר סגל-פרץ מפעילה מכשיר לשיקוע שכבות המורכבות מאטומית בודדים (ADL – atomic layer deposition) ובו מערכת אופטית (FTIR) למעקב אחר תהליך גידול החומרים הננומטרים.

בקבוצת המחקר של תמר עוסקים בתחומים מאוד מגוונים, כל אחד מהם נמצא בחזית המדע. עד לפני מספר שנים, מדענים כלל לא חשבו שחומרים אי-אורגנים יכולים לגדול בתוך פולימרים בטכנולוגיה של ALD (atomic layer deposition) , אך המחקר בקבוצה של תמר ובקבוצות אחרות ברחבי בעולם פתח שלל של אפשרויות חדשות ליצירת חומרים היברידים בעלתי תכונות משופרות. "בעוד חמש עד עשר שנים, אני מצפה שנוכל לבצע זאת עם מגוון רחב של חומרים ובתהליכים ישירים על גבי גלילים פולימרים ( roll-to-roll) שיתנו מענה לייצור יעיל. ייצור שבבי מחשב הולך ונעשה יותר מורכב ויש צורך בהבנה תלת ממדית של החומר, וקיים צורך רב בפיתוח טכנולוגיות חדשות שיספקו מענה לתעשייה זו." תחום חדש שקבוצת המחקר נכנסת אליו כעת הוא פולימרים וחומרים היברידים ״ירוקים״ ומתכלים אשר ימנעו את החמרת בעיית זיהום הפלסטיק העולמית, אך גם יהיו עמידים מספיק על מנת לתפקד בצורה מיטבית.

"אני מאמינה גדולה בשיתופי פעולה כי המחקר של ימינו הוא מאוד מולטי-דיסציפלינרי ולכן חשוב לעבוד עם מומחים מתחומים שונים ולתרום את המומחיות שלנו לקבוצות אחרות. זה גם מאוד מהנה ומלמד, הן אותי והן את הסטודנטים," מספרת תמר. קבוצת המחקר משתפת פעולה עם פרופ׳ גיא רמון (הנדסה אזרחית וסביבתית), פרופ׳ אייל זוסמן (הנדסת מכונות), פרופ׳ נוי כהן ( מדע והנדסת חומרים), ופרופ׳ שאדי פרח ופרופ׳ סלבה פרגר מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון. ברמה הארצית קיימים שיתופי פעולה בתחום הסוללות עם פרופ׳ דניאל שרון מהאוניברסיטה העברית. כמו כן יש לקבוצה שיתופי פעולה בינלאומיים רבים (בגרמניה ובארה״ב). "כיף לעבוד עם אנשים טובים בחזית המחקר העולמית. בנוסף, אנחנו משתפים פעולה עם מגוון חברות מהתעשייה הישראלית – שמיר אופטיקה, Applied Materials, אינטל ואלביט."

דר' תמר סגל-פרץ וחלק מקבוצת המחקר שלה במעבדה. "אני מאמינה שתואר מתקדם (תואר שני ודוקטורט) הוא הזדמנות נהדרת לרכוש מיומנויות חדשות וללמוד נושאים חדשים. זו עבודה קשה כיוון שאת/ה 'מגדל/ת' את המחקר האישי שלך, אבל זו תחושה נפלאה כשמצליחים ליצור ידע מדעי חדש או מפתחים טכנולוגיה חדשה."

השיטות העיקריות שבהן משתמשים בקבוצה הן שילוב של שיטות להנדסת פולימרים (סידור עצמי של בלוק קו-פולימרים ליצירת מבנים ננומטרים בשכבות דקות ובחלקיקים, electrospinning, הדפסה תלת-ממדית, ועבודה עם ממברנות פולימריות) יחד עם שיטות של גידול חומרים אי-אורגנים על גבי ובתוך פולימרים בתהליך שמבוסס על ALD. זהו תהליך גידול מפאזה גזית אשר מאפשר עבודה ללא ממסים מזיקים לסביבה, ומאפשר שליטה מדויקת (תת-ננומטרית) בעובי גידול החומר ובאופיו. "בנוסף, אנחנו מבצעים אפיונים רבים במיקרוסקופית אלקטרונית: מיקרוסקופ אלקטרוני סורק (SEM), מיקרוסקופ אלקטרוני חודר (TEM), וגם מיקרוסקופ המסוגל גם לבצע חיתוך מדויק בדגמים (FIB)."

A person in a lab coat looking at a computer screen Description automatically generated with low confidence
סטודנט בקבוצת המחקר של דר' תמר סגל-פרץ. "כאשר אנחנו עובדים עם פולימרים רגישים, אנו מבצעים את התהליכים בתא כפפות בו יש רמה מאוד נמוכה של אדי מים וגז חמצן."

בקבוצת המחקר של דר' סגל-פרץ יש סטודנטים עם רקעים מגוונים, בעיקר מהנדסה כימית ומהנדסת חומרים. קורסים בנושאי פולימרים, מצב מוצק ומיקרוסקופיה מהווים הכנה טובה לעבודה בקבוצה, אך גם מי שמגיע ללא ידע בנושאים אלו בהחלו יכול ללמוד ולהעמיק תוך כדי העבודה במעבדה. "אני מאמינה שתואר מתקדם (תואר שני ודוקטורט) הוא הזדמנות נהדרת לרכוש מיומנויות חדשות וללמוד נושאים חדשים. זו עבודה קשה כיוון שאת/ה 'מגדל/ת' את המחקר האישי שלך, אבל זו תחושה נפלאה כשמצליחים ליצור ידע מדעי חדש או מפתחים טכנולוגיה חדשה. הפקולטה להנדסה כימית היא בית נהדר שנעים לעבוד בו תוך כדי היותנו בחזית המדע העולמית. ולכן – אני מזמינה אתכם להצטרף אלינו!"

תמר מייעצת לסטודנטים שמתלבטים בין מספר נושאים: "חשוב לבחור נושא מחקר שמעניין אותך ויש בו משמעות עבורך, כמו גם לבחור קבוצה ומנחה שיהיה נעים לך לעבוד איתם במשך תקופת המחקר."

הנדסה כימית והנדסה תהליכית – מהמעבדה לחברות הסטארט-אפ

Posted on ינואר 1, 2022 - 10:12 am by
Prof. Gideon (Gidi) Grader

פרופ' גידי גרדר וקבוצת המחקר שלו חוקרים ומפתחים חומרים קרמיים עם אפליקציות בתחום האנרגיה, ומייצרים מימן "ירוק" ביעילות גבוהה. פרופ' גידי גרדר קיבל לאחרונה את פרס ראש הממשלה לחדשנות עולמית בתחום תחליפי נפט לתחבורה.

כשלמד לתואר ראשון בכימיה והנדסה כימית באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, לימוד כימיה אורגנית היה מבוסס על שינון של מאות תגובות כימיות קטליטיות ותנאי הראקציה. לעומת זאת הנדסה כימית הייתה מבוססת על הבנה בסיסית של בעיות תהליכיות. "אהבתי את שני הכיוונים, ועבדתי קצת במעבדה לכימיה. יצא הגורל ואחרי שנתיים בברקלי עמוק בתוך כימיה אורגנית, החלטתי לחזור ארצה לשרת בצבא במשך שלוש שנים בסיירת גולני," מספר גידי. "אחרי הצבא, כשחזרתי לברקלי לסיים את לימודי, לתדהמתי גיליתי ששכחתי את כל הכימיה האורגנית, וממש לא היה לי הכוח לשנן שוב את כל החומר. וכך החלטתי בכיף להמשיך בהנדסה כימית שכבר משכה אותי הרבה יותר."

פרופ' גדעון (גידי) גרדר
פרופ' גדעון (גידי) גרדר, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית בטכניון. "זו זכות גדולה ללמד ולחקור בטכניון בכלל ובפקולטה שלנו בפרט עם סטודנטים מעולים במשך שנים רבות".

"את לימודי הדוקטורט עשיתי באוניברסיטת קלטק, גם בקליפורניה, שם הצטרפתי לקבוצת המחקר הנפלאה של פרופ' ג'ון סיינפלד שחקר התנהגות של חלקיקי אבק הנקראים 'אירוסולים' באטמוספירה. בניתי שם מערכת ניסיונית ייחודית שאפשרה לי לחקור את התכונות של חלקיק בודד. בסוף הדוקטורט הכרתי את אשתי והתחתנו. לאחר מכן, תוך כדי עבודה במעבדות המחקר של בל (Bell), נחשפתי לסינתזה של חלקיקים בתווך נוזלי, לתהליכי סול-ג'ל, ולחומרים קרמיים" מספר גידי. לאחר 4 שנים, ועם שני ילדים, החליטו בשנת 1990 לחזור ארצה, לטכניון.

כחבר סגל בפקולטה להנדסה כימית בטכניון, גידי עובד עם סטודנטים לתארים מתקדמים (ואף סטודנטים בתואר ראשון במסגרות שונות) על מחקרים חדשניים בנושאי חומרים קרמיים, בעיקר ליישומי אנרגיה, ותהליכים כימיים הקשורים בייצור מימן ממים. "אני צופה שתחום האנרגיה המתחדשת יתחזק ויקבל תנופה משמעותית בשנים הקרובות. הנושאים מגוונים ביותר וכוללים גם ייצור של חומרים ותהליכים חדשניים לשריפה ידידותית לסביבה של דלקים נקיים, ייצור של כימיקלים מפחמן דו-חמצני וגז טבעי בתהליכים ידידותיים לסביבה, וייצור של מימן 'ירוק' ממים." 

לגידי מספר שיתופי פעולה בולטים שתומכים בכיווני המחקר השונים בקבוצה שלו. בתוך הטכניון ישנו שת"פ ארוך שנים עם הקבוצה של פרופ' אבנר רוטשילד מהפקולטה להנדסת חומרים בנושא ייצור מימן ממים, עם פרופ' וויין קפלן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בנושא השפעת שדה חשמלי על ציפוף (sintering) של חומרים קרמיים, ועם פרופ' עוז גזית מהפקולטה להנדסה כימית במסגרת פיתוח קטליזטורים ותהליכים ליצירת מולקולות בעלות ערך מוסף מפחמן דו-חמצני ומתאן. גידי עובד גם עם חברת רפאל, האוניברסיטה העברית, ומוסדות מחו"ל כגון האוניברסיטה של האנובר (גרמניה) בנושא סיבים תרמואלקטריים, עם האוניברסיטה של ליל (צרפת) בנושא קטליזה להפיכת פחמן דו-חמצני למתנול, ועם האוניברסיטה של לואיזיאנה (ארה"ב) על קטליזה של תגובת פחמן דו-חמצני ומתאן. כמו כן, ישנו פרויקט עם חברה צרפתית בשם האצ'ינסון על הכנה של סיבים פיאזואלקטריים. בכל הפרויקטים הללו מעורבים סטודנטים לתארים גבוהים בקבוצת המחקר של גידי בטכניון.

C:\Users\yna\AppData\Local\Microsoft\Windows\INetCache\Content.Word\Gidi_2.jpg
גבישי ITO (indium tin oxide) אשר יוצרו וצולמו במעבדה של פרופ' גידי גרדר. הצבע הוסף בעיבוד התמונה וכמובן אינו קיים במקור. צילום: דר' אורן אלישב.

בקבוצת המחקר של גידי משתמשים בעיקר בשיטות כימיות ותהליכי סול-ג'ל לסנתזה של חומרים קרמיים. הדבר מאפשר הכנה של תרחיפים ואבקות בגודל ננומטרי שאותן מביאים למבנה סיבים או סרטים קרמיים מהם מכינים גופים רב-שכבתיים. חומרים אלו עוברים טיפולים תרמים בטמפרטורות גבוהות שבה הם מתפרקים, מצטופפים, ומגיעים למבנה הסופי הרצוי שלהם. התוצרים הסופיים הם חומרים ייחודיים כגון קרמיקה שקופה וחומרים בעלי עמידות לטמפרטורה גבוהה במיוחד. 

בשנת 2021 זכה פרופ' גידי גרדר, יחד עם פרופ' אבנר רוטשילד, בפרס ראש הממשלה לחדשנות עולמית בתחום תחליפי נפט לתחבורה על שם אריק ושילה סמסון, הפרס הגדול בעולם בתחום תחליפי נפט לתחבורה. הפרס הוענק לשניים עבור מחקר משותף שעסק בתהליך חלופי לייצור מימן ממים במסגרת תכנית האנרגיה של הטכניון, ותכנית Solar Fuel ICORE (Israeli center for research excellence). במסגרת תכניות המחקר האלו גידי הכיר מקרוב את המחקר של אבנר רוטשילד שעסק בחקר פיצול מים בתא פוטואלקטרוכימי. התא של אבנר הכיל שתי אלקטרודות בכלי אחד, עם ממבנה שמפרידה בניהם. גידי הציע לפצל את המערכת, כך שהמימן והחמצן ייווצרו בשני תאים נפרדים, ללא ממבנה. דר' אביגיל לנדמן, סטודנטית לשעבר של גידי בהנחייה משותפת עם אבנר החלה לעבוד על פרוייקט זה. בתחילה הצוות עבד על כיוון שלא הצליח מכיוון שאלקטרודות המימן והחמצן (הקתודה והאנודה) היו רחוקות מאוד אחת מהשנייה. פריצת הדרך הראשונה הגיעה לאחר שעלה הרעיון להשתמש באלקטרודות עזר כאשר בצד של המימן אלקטרודת העזר נטענת, ובצד של החמצן אלקטרודת העזר עוברת תהליך הפוך והיא נפרקת. פריצת דרך זו הובילה לרישום הפטנט הראשון. לקחו עוד שלוש שנים של מחקר ופיתוח עד שפורסם המאמר של צוות המחקר בעיתון היוקרתי Nature Materials. במהלך המחקר, אביגיל שמה לב שכשאלקטרודת העזר עומדת טעונה למספר ימים (במהלך סוף השבוע, למשל) המטען החשמלי שלה דועך. צוות המחקר מייד הבין שתהליך הפריקה של האלקטרודה יכול לקרות באופן כימי ללא חשמל ושניתן לזרז אותו בטמפרטורה גבוה. כך הגיעו לפריצת הדרך השנייה ויצירת תהליך תהליך דו-שלבי, אלקטרוכימי-תרמוכימי, שבו בשלב ראשון המימן מיוצר בטמפרטורה נמוכה תוך כדי טעינת האנודה, ובשלב שני מייצרים חמצן בצורה כימית על ידי חימום האנודה. התהליך נקרא E-TAC (Electrochemical-Thermally Activated Chemical). בתהליך זה אין צורך בממברנה היות והמימן והחמצן נוצרים בזמנים שונים, וניתן להגיע ליעילות ייצור מימן של כמעט 99%. הצוות רשם פטנט נוסף על התהליך הזה ופרסם את העבודה במאמר נוסף בשנת 2019 בעיתון Nature Energy. הפיתוח זיכה את גידי ואת אבנר בפרס ראש הממשלה היוקרתי.

אילוסטרציה של הפרדת מים למימן ולחמצן. קרדיט: תום קריב.

לגידי הייתה חברת סטארט-אפ בשם סלריס (Cellaris) שהתבססה על תהליך הקצפה ייחודי שפותח במעבדתו, שאפשר ייצור קצף קרמי עם שבר חללים של כ98% (כלומר, חומר עמיד שרובו חללי אוויר), אשר נמכרה לחברה הודית שקיבלה את זכויות השימוש בתהליך. בשנת 2018 הקימו פרופ' גידי גרדר, פרופ' אבנר רוטשילד, ודר' חן דותן את חברתH2Pro  שמתבססת על תהליך E-TAC שתואר מעלה. החברה החלה לפעול בטכניון עם צוות מצומצם של 5 אנשים, ולאחר מכן עברה לאתר הפיתוח הנוכחי שלה באזור התעשייה בקיסריה. החברה עוסקת בגמלון (scale-up) של תהליך הייצור לממדים תעשייתיים. היום, יש בחברה כבר למעלה מ 80 עובדים, רבים מהם בוגרי הטכניון, וחלקם בוגרי הפקולטה להנדסה כימית. ממש לאחרונה נגמר סבב גיוס הון השקעות של 75 מיליון דולר שיאפשרו את פעילות החברה בשנים הקרובות והקמה של מפעל ייצור בגליל במהלך 2023.

"אין כל ספק כי הנדסת תהליכים היא ליבת המקצוע של הנדסה כימית," אומר גידי. "הליבה הזו מייחדת את הדיסיפלינה שלנו. היכולת לבצע גמלון של תהליכים כימיים מהווה נדבך מרכזי בהצלחת המיזמים שתיארתי, ובהצלחה של חברות הזנק אחרות ושל התעשייה התהליכית הקיימת. המקצועות הנלמדים בפקולטה שלנו מאפשרים לבוגרים שלנו לבחור בין אפשרויות תעסוקה מגוונים, מאתגרים, ומעניינים ביותר. אני מאוד ממליץ לסטודנטים המעוניינים בתואר גבוה, לקחת את הקורס מחקר גמר או פרויקט מחקר המוצע בפקולטה שלנו, או לעבוד במסגרת עבודת סטודנט במעבדות של חברי הסגל בפקולטה. כדי להצליח בתואר גבוה חייבים מוטיבציה גבוהה, ונכונות להשקיע בנושא המחקר, ולעזור באופן כללי לפעילות המחקרית בקבוצה."

"זו זכות גדולה ללמד ולחקור בטכניון בכלל ובפקולטה שלנו בפרט עם סטודנטים מעולים במשך שנים רבות," אומר גידי. "הפקולטה שלנו היא מאד משפחתית. התברכנו בסטודנטים נהדרים, שאכפת להם מהחברים שלהם, ומהפקולטה. יש אצלנו המון רצון טוב ונכונות לעזרה הדדית, ועלינו לשמר את התכונות הנדירות הללו . אני רוצה לנצל את הבמה הזו לבקש מכל אחד לספר לחברים על הפקולטה ולהיות שגרירים שלנו מחוץ לכותלי הטכניון."

מסיבת פרידה מגלית לוין ונעמה קויפמן

Posted on דצמבר 22, 2021 - 6:03 am by


בתאריך 19.12.21 נפרדנו בהתרגשות רבה משתי עובדות וותיקות בפקולטה שללא ספק תחסרנה לנו

•גלית לוין, מרכזת לענייני הוראה, שעבדה בפקולטה משנת 2004,גלית תרמה רבות להרחבת התפקיד, לשמה של הפקולטה ולרווחת הסטודנטים.הייתה חלק מהותי בתוך צוות המזכירות בפרט ועובדי הפקולטה בכלל.גלית עוברת לתפקיד ראש מדור מלגות סיוע ופרויקטים בלשכת דקן הסטודנטים, כולנו מברכים אותך ובטוחים שתביאי איתך את הערך המוסף, כפי שעשית תמיד אצלנו!

•ד"ר נעמה קויפמן מנהלת מרכז למיקרוסקופיית אלקטרונים של חומרים רכים משנת 2017.נעמה שיפרה ללא היכר את התפקיד במקצועיות רבה, תוך יצירת שיתופי פעולה רבים, מדענית מעולה ובעלת יחסי אנוש מעולים.נעמה יוצאת לאוסטרליה עם משפחתה, וכולנו מאחלים לך נעמה ולכל המשפחה הצלחה והשתלבות מהירה בכל המסגרות!!!

מגזין הטכניון-גיליון מיוחד לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ב

Posted on דצמבר 19, 2021 - 5:59 am by

מוזמנים לקרוא את מגזין הטכניון החדש

בעמוד 36-37 תוכלו לקרוא כתבה עם ד"ר אסף זינגר חבר סגל אצלנו בפקולטה "ישר לעצבים"

ובעמוד 41 ברכות לפרופ' טלמון אישי על בחירתו לחבר באקדמיה הישראלית למדעים

לקריאת המגזין לחץ כאן

ברכות לזוכים בתחרות הפוסטרים לתארים מתקדמים :במקום הראשון שבתאי קרן, במקום השני מור סלע ובמקום השלישי אליאס מנסור

Posted on נובמבר 29, 2021 - 8:55 am by


ביום חמישי נערכה תחרות פוסטרים לתארים מתקדמים. הסטודנטים הציגו פוסטרים המתארים את מחקריהם והתקיימה תחרות.בתחרות השתתפו כ- 100 חברי סגל וסטודנטים מהפקולטה, שנהנו מהצגת המחקרים ברחבת הדשא ומפיצה ובירה

בסוף התחרות הוכרזו הזוכים במקומות הראשונים אשר זכו בפרסים בחסות חברת אינטל.

את הפרסים העניקה נציגת אינטל שהיא בוגרת הפקולטה דר' סופיה נאפסו.

הזוכה במקום הראשון – שבתאי קרן מקבוצת המחקר של פרופ' חבצלת ביאנקו-פלד

הזוכה במקום השני – מור סלע מקבוצת המחקר של פרופ"ח אבי שרודר

הזוכה במקום השלישי – אליאס מנסור מקבוצת המחקר של פרופ' חוסאם חאיק

לתמונות מהתחרות יש ללחוץ כאן

יישר כוח

ניוזלטר טכניוני לחודש נובמבר 201

Posted on נובמבר 23, 2021 - 5:53 am by


מוזמנים לקרוא את הניוזלטר הטכניוני לחודש נובמבר 2021

בניוזלטר תוכלו לקרוא גם כתבה על טכנולוגיה הבולמת את סרטן השד באמצעות אלחוש של מערכת העצבים סביב הגידול אשר פותחה על ידי פרופ׳ אבי שרודר והדוקטורנטית מאיה כדורי מהפקולטה שלנו

לכניסה לניוזלר לחץ כאן

מוזמנים לקרוא כתבה עם ד"ר תמר סגל פרץ והדוקטורנט אסף סימון על מחקרם בתחום פיתוח ממברנות לסינון סלקטיבי

Posted on נובמבר 18, 2021 - 12:33 pm by

ד"ר תמר סגל פגץ, חברת סגל בפקולטה שלנו, ובדוקטורנט אסף סימון, חבר בקבוצת המחקר של תמר, על פיתחו ממברנות המאפשרות הפרדה סלקטיבית מדויקת של חלקיקים ננומטריים. אלו משמשות ליישומים מגוונים ובהם ייצור תרופות, הפרדת חומרים, טיהור מים וניקיון מזהמים ממי שפכים. את המחקר שהתפרסם ב-Advanced Materials הובילו השניים, והצליחו לבנות את הממברנות המבוקשות באמצעות שימוש בבלוק-קופולימרים (block copolymers) – שרשראות פולימריות העוברות סידור עצמי באופן ספונטני. התהליך שפיתחו מאפשר לקבוע באופן מדויק את גודל החורים, כמו גם תכונות אחרות של הממברנה הפולימרית.

לכתבה ב-ynet:לחץ כאן

לקריאת המאמר המלא לחץ כאן

ברכות לחבר הסגל שלנו פרופ"מ שאדי פרח על בחירתו לרשימת MIT Semi-Finalist של רשימת החוקרים החדשניים המבטיחים בעולם מתחת לגיל 35 לשנת 2021

Posted on נובמבר 11, 2021 - 12:30 pm by

שאורגנה על יד MIT Technology Review's 35 Innovators Under 35 – Global list הרשימה מונה כ- 100 שמות מכל התחומים יחד (~5-7 נבחרים לכל תחום) מתוך מועמדות של אלפי החוקרים הצעירים המבטחים ברחבי העולם.

056379 מעבדה לתהליכי ממברנות

Posted on יוני 9, 2021 - 7:12 am by

קורס בחירה שמיועד ללימודי הסמכה ומוסמכים ויופעל במתכונת חדשה במעבדה יעודית שנבנתה עבורו. במהלך הקורס יתורגלו הצוותים בתהליכי ממברנות שונים ומגוונים כגון: אוסמוזה הפוכה, אולטרא פילטרציה, מיקרופילטרציה, הפרדת גזים ופראבפורציה.

התנסות בתחומים אלו מהווה כלי חשוב הן בעבודה מחקרית והן בתעשייה.

054317 מעבדה בתרמודינמיקה ב'

Posted on יוני 9, 2021 - 7:05 am by

מעבדה זו הינה חלק מקורס תיאורטי בתרמודינמיקה ב' ונועדה להחליף את המעבדה לכימיה פיזיקלית שניתנה בעבר. הקורס מיועד לתלמידי הנדסה כימית והנדסה סביבתית. תרגילי המעבדה נבנו במיוחד הותאמו לחומר הנלמד בכיתה. בין היתר הם יכללו תירגול של הנושאים הבאים:

  • חוק הנרי ופוגסיות
  • איזאוטרופ
  • סיווג תכונות עודף
  • הפרדת פאזות

054316 מעבדה בתרמודינמיקה א'

Posted on יוני 9, 2021 - 6:54 am by

מעבדה זו הינה חלק מקורס תיאורטי בתרמודינמיקה א' ונועדה להחליף את המעבדה לכימיה פיזיקלית שניתנה בעבר. הקורס מיועד לתלמידי הנדסה כימית והנדסה סביבתית. תרגילי המעבדה נבנו במיוחד הותאמו לחומר הנלמד בכיתה. הם יכללו תירגול של נושאים הבאים:

  • קיבול חום
  • חוק הגזים האידיאליים
  • אפקט ג'ול-תומסון
  • משוואת המצב והנקודה הקריטית
  • משאבות חום

054400 המעבדה להנדסה כימית 2

Posted on יוני 9, 2021 - 6:49 am by

קורס חובה לתלמידי הסמכה בפקולטה להנדסה כימית ומהווה קורס המשך של מעבדה להנדסה כימית 1. במהלך הקורס מתורגלים בעיקר תהליכי הפרדה וריאקטורים שנלמדו בקורסים תיאורטיים של תכן ריאקטורים ועקרונות הפרדה.

במהלך הקורס הסטודנטים מתנסים בעבודת צוות ובהפעלה של מערכות תעשייתיות בקנה מידה מעבדתי, ניתוח התוצאות המתקבלות והצגה של מצגת מדעית בפני קהל.

חלק מהנושאים הנלמדים בקורס הם:

  • ריאקטורים שונים
  • כרומטוגרפיה
  • חילוף יונים

ועוד רבים אחרים.

054310 המעבדה להנדסה כימית 1

Posted on יוני 9, 2021 - 6:42 am by

קורס חובה לתלמידי הסמכה בפקולטה להנדסה כימית. במהלך הקורס מתורגלים עקרונות של תהליכי מעבר חום וזרימה שנלמדו בקורסים תיאורטיים של עקרונות ותהליכי הפרדה.

במהלך הקורס הסטודנטים מתנסים בעבודת צוות ובהפעלה של מערכות תעשייתיות בקנה מידה מעבדתי, ניתוח התוצאות המתקבלות והגשת דו"ח מדעי.

חלק מהנושאים הנלמדים בקורס הם:

  • תהליכי זרימה
  • מעבר חום בהולכה והסעה
  • סינון

ועוד רבים אחרים.

054369 המעבדה להנדסת פולימרים

Posted on פברואר 17, 2021 - 9:37 am by

הקורס מיועד ללימודי הסמכה ומוסמכים.

במסגרת הקורס יועברו מעבדות בסיסיות בתחום הפולימרים:

א.     שיטות פילמור וצילוב.

ב.     שיטות איפיון פולימרים.

ג.      שיטות עיבוד פולימרים.

תחומים אלו מהווים בסיס לעבודה מחקרית ו/או תעשייתית בתחום הנדסת הפולימרים.

תעשיית הפולימרים בארץ הינה נרחבת ומגוונת ומציעה אפשרויות העסקה רבות.

הקורס ניתן במתכונת של מעבדות מעשיות.

סרט דוקומנטרי בהשתתפות פרופ' חוסאם חאיק

Posted on פברואר 11, 2021 - 8:46 am by
סרט דוקומנטרי בהשתתפות פרופ' חוסאם חאיק

פרופסור חוסאם חאיק, יליד נצרת, חבר סגל הפקולטה, התברג לרשימת 35 המדענים הצעירים המובילים בעולם (לפי MIT) ואוחז בשורה מרשימה של פרסים עולמיים.

תהילתו העולמית הגיעה בעיקר בזכות ההמצאה שלו הNa-Nose, אף אלקטרוני ננומטרי שמאבחן סרטן בשניות בודדות. אלא שלצד ההישגים שלו, הפרופ׳ המצליח חי גם בקונפליקט זהות מתמשך, שמביא אותו לגייס את הצלחתו לשינוי מצב הערבים בארץ.

17.2 רביעי | 21:00 | ב-yes דוקו ב-yesVOD וב-STING TV

לצפייה בפרומו לחצו כאן

פוסט לדוגמה

Posted on יולי 20, 2019 - 6:40 am by

טכנולוגיה פורצת דרך נוספת שקבוצתו של פרופ' חאיק מפתחת הינה עבור מאבק בבעיות סביבתיות ובריאותיות בקנה מידה עולמי, אשר עלולה להידרש במקרה של לוחמה ביולוגית, חומרי הדברה שיצאו משליטה ומגע עם פסולת גרעינית. קבוצת המחקר מפתחת גישה דינמית לניטור הסביבה/גוף האדם בקנה מידה עולמי ממיליארדי חיישנים הנמצאים בכל מקום המספקים נתונים כל הזמן. כמות הנתונים האדירה הזו שנוצרת מהחיישנים צריכה להיווצר ללא מאמץ ובאופן אוטונומי בכל מקום ובכל זמן הן בקנה מידה מקומי והן בקנה מידה עולמי עם מינימום התערבות אנושית.

טכנולוגיה פורצת דרך נוספת שקבוצתו של פרופ' חאיק מפתחת הינה עבור מאבק בבעיות סביבתיות ובריאותיות בקנה מידה עולמי, אשר עלולה להידרש במקרה של לוחמה ביולוגית, חומרי הדברה שיצאו משליטה ומגע עם פסולת גרעינית. קבוצת המחקר מפתחת גישה דינמית לניטור הסביבה/גוף האדם בקנה מידה עולמי ממיליארדי חיישנים הנמצאים בכל מקום המספקים נתונים כל הזמן. כמות הנתונים האדירה הזו שנוצרת מהחיישנים צריכה להיווצר ללא מאמץ ובאופן אוטונומי בכל מקום ובכל זמן הן בקנה מידה מקומי והן בקנה מידה עולמי עם מינימום התערבות אנושית.

"גם כמדען וגם כדיקן ללימודי תואר ראשון בטכניון, אני תמיד אוהב לדון ברעיונות שיועילו לדור הצעיר של הסטודנטים. אני מסתכל אחורה בחיבה רבה על הימים שבהם הייתי סטודנט בעצמי, מאזן בין דרישות רבות בו-זמניות. אילו יכולתי לתת חמש עצות לסטודנטים בתחילת דרכם, הייתי אומר:

  • עשו את מה שמלהיב אתכם.

"גם כמדען וגם כדיקן ללימודי תואר ראשון בטכניון, אני תמיד אוהב לדון ברעיונות שיועילו לדור הצעיר של הסטודנטים. אני מסתכל אחורה בחיבה רבה על הימים שבהם הייתי סטודנט בעצמי, מאזן בין דרישות רבות בו-זמניות. אילו יכולתי לתת חמש עצות לסטודנטים בתחילת דרכם, הייתי אומר:

  • עשו את מה שמלהיב אתכם.

טכנולוגיה פורצת דרך נוספת שקבוצתו של פרופ' חאיק מפתחת הינה עבור מאבק בבעיות סביבתיות ובריאותיות בקנה מידה עולמי, אשר עלולה להידרש במקרה של לוחמה ביולוגית, חומרי הדברה שיצאו משליטה ומגע עם פסולת גרעינית. קבוצת המחקר מפתחת גישה דינמית לניטור הסביבה/גוף האדם בקנה מידה עולמי ממיליארדי חיישנים הנמצאים בכל מקום המספקים נתונים כל הזמן. כמות הנתונים האדירה הזו שנוצרת מהחיישנים צריכה להיווצר ללא מאמץ ובאופן אוטונומי בכל מקום ובכל זמן הן בקנה מידה מקומי והן בקנה מידה עולמי עם מינימום התערבות אנושית.

"גם כמדען וגם כדיקן ללימודי תואר ראשון בטכניון, אני תמיד אוהב לדון ברעיונות שיועילו לדור הצעיר של הסטודנטים. אני מסתכל אחורה בחיבה רבה על הימים שבהם הייתי סטודנט בעצמי, מאזן בין דרישות רבות בו-זמניות. אילו יכולתי לתת חמש עצות לסטודנטים בתחילת דרכם, הייתי אומר:

  • עשו את מה שמלהיב אתכם.

הפקולטה להנדסה כימית גאה ושולחת ברכות חמות לזאנה שאינסקי על זכייתה בפרס עובדת מצטיינת טכניונית.

Posted on יולי 9, 2019 - 8:32 am by
פרחים

הפקולטה להנדסה כימית גאה ושולחת ברכות חמות

לזאנה שאינסקי על זכייתה בפרס עובדת מצטיינת טכניונית.

לליאת צורי על זכייתה בפרס עובדת מצטיינת מוסדית

התברכנו בכן!!

הקעקוע המנטר – פרופ' חוסאם חאיק

Posted on יולי 8, 2019 - 1:17 pm by

בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון פיתחו מערכת חישה מבוססת דיו לשימושים רפואיים.

פרופסור חוסאם חאיק וחוקרים ממעבדתו פיתחו מערכת חישה חדשנית המסוגלת לזהות גירויים שונים ולהבחין ביניהם. המערכת מבוססת על דיו מוליך ייחודי שפותח בטכניון.

>> לחצו כאן לכתבה המלאה במגזין הטכניון, קיץ 2019.

טכניון דור 4 – סיפורה של משפחת דמבו קירי

Posted on יולי 8, 2019 - 12:56 pm by
Technion-generation4

ביום חמישי  קיבל חגי קירי את תעודת סיום התואר הראשון שלו בטכניון, ובכך הפך לדור רביעי לבוגרי טכניון. אמו יעל למדה בפקולטה להנדסה כימית, סבו יוסף בפקולטה להנדסה אזרחית וסבא-רבא שלו משה למד במחזור השני של הטכניון הנדסה בנאית.

"יש משפחות שהטכניון זורם בעורקיהן," אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בטקס הענקת התארים, "ומשפחת דמבו-קירי היא משפחת הטכניון במלוא מובן המילה." הנשיא פנה לכלל הבוגרים ואמר: "להיות בוגר טכניון – זה כרטיס הכניסה שלכם להצטרף למחנה מפואר של חולמים ומגשימים: אלו שהיו שם בראשית הדרך ואלו שבאו אחריהם – כולם כאחד חלק מחבורה שקשה להפריז בחשיבות תרומתה למדינה ולחברה לאורך עשרות שנים."

(קרדיט תמונה ופוסט: טכניון העמוד הרשמי)

>> לכתבה המלאה לחצו כאן.

ברכות ואיחולי הצלחה לבוגרי הפקולטה להנדסה כימית אשר מקבלים תואר מגיסטר לשנת תשע"ט

Posted on יוני 11, 2019 - 12:49 pm by
Flowers8

 ברכות ואיחולי הצלחה לבוגרי הפקולטה להנדסה כימית אשר מקבלים תואר מגיסטר לשנת תשע"ט.

הטקס יתקיים היום, יום ג' 11.6.19 בשעה 16:00 בגינת הפקולטה .

 

עלו והצליחו, אנחנו גאים בכם!

Technion Challange משתתפי

Posted on מאי 14, 2019 - 9:00 am by
אתגר הטכניון 2019

אלו הם נציגי הפקולטה (הגיבורים!) שהשתתפו בTECHNION CHALLENGE 2019 בתחרות Kart Racing שהתקיימה אתמול.
תייגו את עצמכם!
סער נזרי, שחר מוספי, טל ידין, לירון הרשקו, טל יעקובוביץ

ברכות לאסיל שומר על זכייתה במלגת אדמס מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

Posted on מאי 1, 2019 - 9:26 am by

ברכות לאסיל שומר על זכייתה במלגת אדמס מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים: אסיל השלימה בפקולטה את התואר הראשון והשני (בהנחייתה של פרופ' נעמה ברנר). הודעה לעיתונות – האקדמיה הלאומית למדעים מעניקה את מלגות אדמס_30.4

הפקולטה מברכת את המשתלמות על זכייתן במלגות חיצוניות לשנת תשע"ט

Posted on מרץ 14, 2019 - 10:57 am by
פרחים

הפקולטה מברכת את המשתלמות הבאות על זכייתן במלגות חיצוניות לשנת תשע"ט

הרשקוביץ יעל

משתלמת לתואר מגיסטר בהנחייתו של פרופ' חוסאם חאיק, על זכייתה במלגת משרד המדע לתלמידות תואר שני לשנה"ל תשע"ט.

 

שומר אסיל

משתלמת לתואר דוקטור בהנחייתם של פרופ' נעמה ברנר ופרופ"מ עומרי ברק מהפקולטה לרפואה על זכייתה במלגת אדמס.

 

אנחנו גאים בכן!

הפקולטה מברכת את המשתלמים הזוכים במלגות חיצוניות לשנת תשע"ט

Posted on פברואר 21, 2019 - 9:49 am by
Flowers3

אביטל אבירם
משתלם לתואר מגיסטר בהנחייתו של פרופ"ח אבי שרודר דרך התכנית לננו מדעים וננו טכנולוגיה, על זכייתו במלגה מקרן שרמן לסמסטר חורף.

אביעוז גל
משתלמת לתואר מגיסטר בהנחייתו של פרופ"ח יועד צור דרך תכנית האנרגיה ע"ש גרנד, על זכייתה במלגת ג'יקובס.

אזולאי רותם
משתלמת לתואר מגיסטר בהנחייתה של דר' תמר סגל פרץ, על זכייתה במלגה מקרן שרמן.

אלישב אורן
משתלם לתואר דוקטורט בהנחייתו של פרופ' גידי גרדר דרך התכנית לאנרגיה ע"ש גרנד, על זכייתו במלגה מקרן שרמן

בקר מתן
משתלם לתואר מגיסטר בהנחייתו של פרופ"ח יועד צור, על זכייתו בתעודת הצטיינות ע"ש גי'קובס.

חורב יהוא
משתלם לתואר דוקטור בהתחייתו של פרופ' חוסאם חאיק דרך התכנית הבין יחידתית לננו מדעים וננו טכנולוגיה, על זכייתו במלגת משרד המדע ע"ש אילן רמון לתלמידי תואר שלישי.

כדורי מאיה
משתלמת תואר דוקטורט בהנחייתו של פרופ"ח אבי שרודר, על זכייתה במלגת ג'יקובס.

סימון אסף
משתלם לתואר דוקטורט בהנחייתה של דר' תמר סגל פרץ דרך התכנית לננו מדעים וננוטכנולוגיה, על זכייתו במלגת גוטווירט

עטיאס רינת
משתלמת לתואר מגיסטר בהנחייתו של פרופ"ח יועד צור דרך תכנית האנרגיה ע"ש גרנד, על זכייתה במלגה מקרן שרמן

פולאי מריה
משתלמת לתואר דוקטור בהנחייתו של פרופ"ח אבי שרודר, על זכייתה במלגת משרד המדע ע"ש שולמית אלוני בתחום המדעי היישומי וההנדסי לתלמידות תואר שלישי.

אנחנו גאים בכם!

יום פתוח לתואר שני ושלישי

Posted on פברואר 17, 2019 - 11:44 am by
יום פתוח תארים מתקדמים 03-04-2019

תיאור האירוע:

  • הצגת מסלולי הלימוד וחברי הסגל-פרופ' חוסאם חאיק
  • פנל בוגרי הפקולטה המועסקים בתעשייה הישראלית
  • המחקר שייצר חברת הזנק – פרופ"ח אבי שרוד
  • מפגש פנים מול פנים עם חברי הסגל
  • פיצות, הפתעות ועוד…
  • לרישום ליום הפתוח: http://bit.ly/2GefZrY

מבנים ננומטרים פונקציונליים ומיקרוסקופיה מתקדמת

Posted on פברואר 11, 2019 - 8:50 am by

מבנים ננומטרים פונקציונליים הם הבסיס המאפשר את המוצרים ננוטכנולוגיה קיימים ועתידיים. קבוצת המחקר שלנו עוסקת בהבנה, תכנון, וייצור של ננו-מבנים פונקציונליים במגוון רחב של יישומים, החל מננו-פבריקציה עבור מיקרו וננו אלקטרוניקה וחומרים אופטיים וכלה בננו-מבנים המשמשים לייצור אנרגיה מתחדשת ומים נקיים. אנו משלבים מחקר במערכות פולימריות, סידור עצמי של בלוק-קופולימרים, גידול חומרים אנאורגניים בתוך פולימרים ומערכות מורכבות של נוזלים וננו-חלקיקים יחד עם טכניקות אפיון מתקדמות באמצעות מיקרוסקופית אלקטרונים סורקת וחודרת, אפיון תלת-ממדי באמצעות טומוגרפית אלקטרונים ופיזור קרני X, על מנת לפתח את הדור הבא של מבנים ננומטרים פונקציונליים.

המעבדה למבנים ננומטרים פונקציונליים ומיקרוסקופיה מתקדמת

Posted on פברואר 11, 2019 - 8:17 am by
Functional Nanostructures and advanced imaging lab

מבנים ננומטרים פונקציונליים הם הבסיס המאפשר את המוצרים ננוטכנולוגיה קיימים ועתידיים. קבוצת המחקר שלנו עוסקת בהבנה, תכנון, וייצור של ננו-מבנים פונקציונליים במגוון רחב של יישומים, החל מננו-פבריקציה עבור מיקרו וננו אלקטרוניקה וחומרים אופטיים וכלה בננו-מבנים המשמשים לייצור אנרגיה מתחדשת ומים נקיים. אנו משלבים מחקר במערכות פולימריות, סידור עצמי של בלוק-קופולימרים, גידול חומרים אנאורגניים בתוך פולימרים ומערכות מורכבות של נוזלים וננו-חלקיקים יחד עם טכניקות אפיון מתקדמות באמצעות מיקרוסקופית אלקטרונים סורקת וחודרת, אפיון תלת-ממדי באמצעות טומוגרפית אלקטרונים ופיזור קרני X, על מנת לפתח את הדור הבא של מבנים ננומטרים פונקציונליים.

הפקולטה מברכת את פרופ' חוסאם חאייק

Posted on דצמבר 19, 2018 - 1:17 pm by
פרחים

הפקולטה מברכת את פרופ' חוסאם חאייק על זכייתו בפרס ברונו לשנת 2018 .

הפרס על-שם מיכאל ברונו ז"ל מוענק על ידי קרן יד-הנדיב למדענים ולחוקרים ישראלים עד גיל 50 שהוכיחו כשרון ויצירתיות יוצאי דופן, בעלי פוטנציאל לפריצות דרך משמעותיות בתחומם. לצפיה לחץ כאן

הנדסת אנרגיה

Posted on אוקטובר 23, 2018 - 1:55 pm by

הידלדלות מאגרי הנפט העולמיים, לצד היתרונות הסביבתיים של שימוש בגז טבעי ומקורות אנרגיה מתחדשת, מניעים תעשייה עתירת ידע, מתפתחת ומתקדמת המעסיקה מהנדסים אשר התמחו בתחום האנרגיה.

בין הנדסת אנרגיה להנדסה כימית

מספר מוסדות להשכלה גבוהה מציעים לימודי הנדסת אנרגיה לתואר ראשון ובהם מלמדים על תהליכי הפקה וטיפול בגז טבעי, שימושים של גז ונפט במתקני תעשייה וכדומה. הפקולטה להנדסה כימית מהווה בית טבעי למהנדסי אנרגיה ואף מציעה תואר שני ייעודי בתחום הגז והנפט.

צפו בסרטון "דלק העתיד" אודות טכנולוגיה חדשנית נקייה, זולה ובטוחה לייצור מימן, אשר פרופסור גדעון גרדר מהפקולטה להנדסה כימית היה שותף למחקר ולפיתוחה:

מהנדס אנרגיה – אפשרויות תעסוקה מגוונות

מהנדס אנרגיה הוא בראש וראשונה מהנדס תהליך או במילים אחרות מהנדס כימיה. אולם, בפקולטה להנדסה כימית הסטודנט אינו מוגבל ללימוד תהליכים המתמקדים בתחום האנרגיה אלא הוא לומד מגוון של תהליכים בתחומים שונים. אם בתום הלימודים יחליט כי ברצונו להשתלב בתעשייה אחרת, יוכל לעשות זאת בקלות. כך למשל קיימות כיום בשוק חברות הזנק מובילות שהקימו מספר חברי סגל בפקולטה ובהן מועסקים סטודנטים בוגרים, לדוגמה:

חברת H2Pro אשר פועלת בתחום הנדסת האנרגיה ומפתחת שיטת אלקטרוליזה חדשנית, יעילה ובטוחה לייצור מימן וחמצן ממים. אלקטרוליזה היא שיטה ותיקה בהנדסה כימית אולם השיטה החדשנית שפותחה בפקולטה מבוססת על תהליך מחזורי שפותח בטכניון, בעל יעילות של למעלה מ-95%. החברה מפתחת את המוצר באזור התעשייה קיסריה, בשיתוף פעולה עם חברת המכוניות Hyundai ואחרות, במטרה להגיע למוצר לתדלוק רכבי מימן בעוד כשלוש שנים. החברה הוקמה בתחילת שנת 2019 ועובדים בה כיום כ-22 עובדים, חלקם מהנדסי כימיה בוגרי הטכניון.

  • מעוניינים לשמוע עוד פרטים ולקבל הכוונה אישית בנושא לימודי הנדסת אנרגיה? לחצו כאן.

הנדסת חומרים והנדסה כימית – מה ההבדלים?

Posted on אוקטובר 23, 2018 - 1:46 pm by

כפי שאולי שמת לב, הפקולטה להנדסה כימית מציעה מגמת לימודים המתמקדת בתחום החומרים (תכנית הלימודים במפורט כאן). ייתכן ושמעת גם כי במודעות דרושים מסוימות מפרסמים כי מקום העבודה מחפש בוגר/ת של הנדסת חומרים או הנדסה כימית. למי שמתעניין בתחום החומרים, האם כדאי ללמוד הנדסה כימית או הנדסת חומרים? מה בכלל ההבדל בין תכניות לימודים אלו? להלן התשובות החשובות בנושא:

מה בין הנדסה כימית והנדסת חומרים?

על מנת לענות על שאלה זו נסביר תחילה בקצרה מהי הנדסת חומרים ומהי הנדסה כימית. לימודי הנדסת חומרים מתמקדים בעיקר בהבנת תכונותיהם של חומרים שונים והקשר בין מבנה החומר לבין תכונותיו. מהנדסי חומרים מתמחים בתכנון והתאמת חומרים ליישומים שונים. הנדסה כימית, לעומת זאת, מתמקדת בלימוד תהליכים. בהקשר של עיסוק בחומרים, מהנדס כימיה יעסוק למשל בשאלה כיצד לייצר חומרים שונים, וכיצד לעבד חומרים שונים כך שיתקבל המוצר הסופי האופטימלי. מאליו יובן שתכנון תהליך ייצור או עיבוד חומר דורש הבנה של תכונותיו, ואכן גם בפקולטה להנדסה כימית מוצעים קורסים רבים העוסקים בתכונותיהם של חומרים.

צפו בסרטון של חברת "אינטל" – לירון באואר מהנדסת חומרים ואלונה פרידמן מהנדסת כימיה, מספרות על האתגרים והחוויות בתחום:

ההנדסה הכימית היא מקצוע רחב יותר ולכן מהנדסים כימיים רוכשים ידע בתחומים תהליכיים נוספים שאינם בהכרח קשורים לחומרים. בכך, נפתחים בפניהם אופקים נוספים ומגוון אפשרויות התעסוקה העומדות בפניהם רק גדל – לצורך העניין בשנים האחרונות הוקמו בישראל מגוון חברות ומיזמים בהובלת חברי סגל בפקולטה אשר בהן החלו לעבוד מהנדסים בוגרים שלנו, לדוגמא:

חברת ננו-ווישן ג.ש. בע"מ (NANOVATION-GS LTD) שמפתחת מוצרים רפואיים לבישים לניטור הנשימה והתפקוד הריאתי של חולים. טכנולוגיית החישה הייחודית מבוססת על פריצות הדרך המדעיות בתחום טכנולוגיות הננו, הנדסת החומרים וההנדסה הביו-רפואית, שנעשו במעבדת המחקר של פרופסור חוסאם חאיק בטכניון. המוצרים שהחברה מפתחת מאפשרים ניטור רציף של הנשימה של חולים במחלות ריאתיות, ואבחון מדויק של מצב הריאות המידי שלהם כמו גם שינויים ביחס לעבר האישי של החולה. קלות השימוש במערכת מאפשרת לראשונה לנטר חולים באופן מרוחק בבתיהם, ללא צורך בנוכחות אנשי מקצוע. בכך מתאפשרים לא רק ניטור המחלה וזיהוי מוקדם של החמרות מסוכנות בעוד החולה בביתו, אלא גם אינדיקציה על יעילות הטיפול הניתן לחולה זה או אחר והסתכלות הוליסטית על התקדמות המחלה. בין מובילי ועובדי החברה רבים מבוגרי הפקולטה להנדסה כימית בטכניון.

  • מעוניינים לשמוע עוד פרטים ולקבל הכוונה אישית על לימודי הנדסת חומרים? לחצו כאן.

הנדסת הסביבה

Posted on אוקטובר 23, 2018 - 1:42 pm by

הנדסת הסביבה עוסקת, בין היתר, בשיפור איכות החיים באמצעות מציאת דרכים להשגת מים, קרקע ואויר נטולי מזהמים ובאיכות גבוהה. אספקטים חשובים נוספים של הנדסת הסביבה נוגעים לבקרת זיהום, השגת מקורות חלופיים למים, מחזור וקיימות סביבתית. מהנדסי סביבה מיישמים עקרונות מדעיים והנדסיים על מנת להשיג מטרות אלו. מהנדסי סביבה לומדים כיצד לנקות אויר ומים מהחומרים המזהמים הנמצאים בהם, כיצד להתפיל מי ים על מנת לקבל מי שתייה וכיצד לטהר שפכים.

האם יש קשר בין הנדסת הסביבה להנדסה כימית?

למעשה, יש קשר הדוק בין הנדסה כימית להנדסת הסביבה. הנדסה כימית מתמקדת בעיקר בתחום הנדסת התהליך, כלומר הדרך שבה הופכים חומר גלם למוצר. חלק חשוב מלימודי הנדסת התהליך הוא לימוד תהליכי הפרדה העוסקים בין היתר בדרכים להפריד תערובות למרכיביהם הכוללים בדרך כלל חומרים הרצויים כמוצר וחומרים נלווים שהם פסולת.

האתגרים העומדים בפני מהנדס העוסק בהנדסת הסביבה הם זהים:
– למשל, הצורך להפריד גזים רעילים מאויר.
– למשל, הצורך לנקות מי שפכים ממתכות רעילות.
– למשל, הצורך להפריד מלחים ממי ים ולהפוך אותם למי שתייה
כך שבפקולטה שלנו נלמדים התכנים החשובים המאפשרים לבוגרינו להיקלט בתעשיות שונות גם כמהנדסי סביבה.

 

הנדסת תרופות

Posted on אוקטובר 23, 2018 - 1:37 pm by

הנדסת תרופות, הידועה גם בשם הנדסה פרמצבטית, היא הנדסה בין תחומית המשלבת תכנים בכימיה, ביולוגיה, ביוטכנולוגיה ותהליך.

אני מתעניינ/ת בלימודי הנדסת תרופות –
האם לימודים בפקולטה להנדסה כימית מתאימים גם לי?

מי שמתעניין בתחום זה ימצא את עצמו בקלות בפקולטה להנדסה כימית שבה הלימודים מתמקדים בתכנון, אופטימיזציה וניהול של תהליכים באופן כללי וכמובן גם בתהליכים בתחום התרופות. ולראיה, במפעלי התרופות הגדולים בארץ, כמו "תרו", "דקסל" ו-"טבע" רבים מבין העובדים, כולל בדרגים הבכירים, הם בוגרי הפקולטה להנדסה כימית בטכניון. המסלול להנדסה ביוכימית, באופן מיוחד, ייתן הכשרה ממוקדת אף יותר לתחום זה בכך שהוא מרחיב את הידע הביולוגי הקשור קשר הדוק לרבות מהתרופות המודרניות.

הפקולטה להנדסה כימית מברכת את הדוקטורנטים החדשים שקיבלו את תואר הדר' ביום שני 28.5.18 בטקס שנערך בטכניון.

Posted on מאי 30, 2018 - 5:37 am by
Flowers8

הפקולטה להנדסה כימית מברכת את הדוקטורנטים החדשים שקיבלו את תואר הדר' ביום שני 28.5.18 בטקס שנערך בטכניון.

ברכות חמות והצלחה בהמשך הדרך!

מקבלי תואר דוקטור (PhD)  מהפקולטה להנדסה כימית:

זינגר אסף, בהנחיית פרופ"מ אבי שרודר

יערי צבי, בהנחיית פרופ"מ אבי שרודר

לבצ'נקו סטניסלב, בהנחיית פרופ"ח ויאצסלב פרגר

פח'ר-אלדין אימאן, בהנחיית פרופ' אמריטוס אברהם מרמור

פרידמן- בישופ נגה, בהנחיית ויאצסלב פרגר

מבחר פרסומים על פרופ' חוסאם חאיק

Posted on נובמבר 12, 2017 - 10:27 am by
חוסאם 4

CNN – פרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון פיתח טכנולוגיה חדשנית לאבחון מחלות על סמך הבל פה. לכתבה לחצו כאן

ובכתבה על "חמשת החושים ברובוטיקה". לקריאה ב-AlleyWatch.

ובכתבה אחרת: טכנולוגיית SniffPhone שפיתח פרופ' חאיק משמשת בהצלחה גם ב"הרחה" של חיידקים במזון. לקריאת הכתבה ב- .Huffington Post

ברכות לחברת OlfaGuard

Posted on יולי 3, 2017 - 10:16 am by
פרחים

חברת OlfaGuard היא הזוכה בתחרות הסטארט-אפים שערך בלוג הטכנולוגיה האמריקאי TechCrunch  בישראל. OlfaGuard היא חברת ביו-נאנוטק המבוססת על טכנולוגיה של פרופ' חוסאם חאייק מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון, ופיתחה סנסורים שמסוגלים לזהות פתוגנים כגון סלמונלה ואי-קולי בדגימות מזון. בקרוב תציג החברה בתחרות העולמית TechCrunch Disrupt Berlin.

מפגש מתעניינים לתואר שני בהנדסת אנרגיה עם התמחות בהנדסת גז טבעי ונפט

Posted on אפריל 3, 2017 - 6:39 am by
תואר שני בגז טבעי ונפט 8.5.17

אתם מוזמנים למפגש מתעניינים לתואר שני בהנדסת אנרגיה עם התמחות בהנדסת גז טבעי ונפט ביום שני 8.5.17 בשעות 17:30-19:00 בחדר הישיבות בפקולטה להנדסה כימית.

קישור לרישום:https://goo.gl/forms/Ck9HCOnaDigK3Ja82

תואר שני בגז טבעי ונפט 8.5.17

מחלות שונות מאופיינות ב”חותמות כימיות” שונות הניתנות לזיהוי על סמך דגימת נשיפה

Posted on דצמבר 22, 2016 - 1:12 pm by
חוסאם חאייק

פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, שפיתח טכנולוגיה חדשנית לאבחון רפואי על סמך הבל פה, הוביל מחקר בינלאומי חסר תקדים שבו השתתפו 1,404 נבדקים. המערכת שפיתח צוות המחקר של פרופ’ חאיק הצליחה לאבחן מחלות בדיוק ממוצע של 86%

לכתבה המלאה

בדיקה שתתאים בין גידול סרטני לתרופה שתחסל אותו

Posted on נובמבר 13, 2016 - 7:23 am by
פרחים

פיתוח חדש של קבוצת מחקר בראשותו של פרופ' משנה אבי שרודר :

בדיקה שתתאים בין גידול סרטני לתרופה שתחסל אותו.

למאמר – Theranostic barcoded nanoparticles for personalized cancer medicine

כתבה בידיעות אחרונות

כתבה בישראל היום

לצפיה בכתבה בערוץ 10

ברכות לפרופ' חוסאם חאיק

Posted on מרץ 6, 2016 - 10:55 am by
ברכות

תערוכה חדשה ראשונה מסוגה של משרד המדע תציג כ-60 פיתוחים ותגליות מישראל שהשפיעו על העולם.
התערוכה תוצג בנמל התעופה בן-גוריון החל ממחר, 7.3.16 ולמשך שנה על קיר ענק באזור שלאחר מעבר הדרכונים.

בתערוכה זו זכה לייצג בכבוד את הפקולטה פרופ' חוסאם חאיק במחקרו: טכנולוגיה לאבחון מוקדם של מחלות באמצעות הבל פה.

ברכות

Posted on פברואר 15, 2016 - 10:52 am by
ברכות

הפקולטה מברכת את הזוכים

סופיה נאפסו  בזכייתה במלגת משרד המדע בתחום תחליפי נפט לתחבורה –תשע"ו.

נסים חאיכ בזכייתו במלגת משרד התשתיות –תשע"ו

בר מוסביצקי על זכייתו במלגת הצטיינות – ג'ייקובס לשנת תשע"ו

ברכות

Posted on ינואר 20, 2016 - 7:48 am by
ברכות

הפקולטה מברכת את

בר מוסביצקי – על זכייתו ב "מלגת ג'ייקובס-תשע"ו"

 הילה אלוש – על זכייתה ב "מלגת מצוינים-עידוד דיקן"

 מוחמד חטיב – על זכייתו ב "מלגת מצוינים- עידוד דיקן"

 

המעבדה להתקנים מבוססי ננו-חומרים

Posted on דצמבר 27, 2015 - 11:08 am by
Laboratory of Nanomaterials Based-Devices

מחקרי LNBD בעלי אופי רב תחומי אשר משלבים ידע מתחומים מגוונים, ביניהם מיקרו-אלקטרוניקה, ננו-טכנולוגיה, מיקרו-פלואידיקה, לימוד מכונה, ביוכימיה, רפואה וגנטיקה. בהסתמך על דיסציפלינות שונות, מפתחת המעבדה התקנים/חיישנים חדשניים על מצעים קשיחים וגמישים, כמו גם ננו-מערכים אלקטרו-חושיים ליישום בתחומים שונים.
אבחון בריאותי, רובוטיקה, ספורט וכושר, ניטור סביבתי ותחומים אחרים – כל אלה הינם תחומים הממשיקים לעבודתנו ב LNBD-.הגישה המקיפה של המעבדה כוללת פיתוח חומרים ומכשירים, שילוב מערכות, בדיקות במעבדות ובסביבות קליניות / טכנולוגיות, יישום מעשי (אבחון מחלות), סינון נרחב של גורמי סיכון גבוה ותיעול התוצאות למגוון אפליקציות רלוונטיות.

מכשירים מבוססי ננומטריה
מעבדת LNBD  מפתחת ומשתמשת בננו-חומרים שונים, כגון חלקיקים ממתכת, פחמימנים פולי-ארומטיים, צינורות סיליקון וננו-צינורות פחמן, במגוון מכשירים אלקטרוניים. השליטה על גודל, צורה, מבנה ומורפולוגיה של ננו-מינים אלו מאפשרת תכנון של פונקציות חישה מורכבות שיכולות לתת מענה לדרישות מעשיות מפלטפורמות חישה. בנוסף, ייצור באמצעות שיטות של  כימיה רטובה, והשימוש בציפויים של חומרים אורגניים הם פשוטים. זה מאפשר שימוש בננו-חומרים ליישומים שונים.

מעבדת LNBD  מתמקדת ביישומים הבאים:
חיישנים מבוססי ננו-חומרים: מו"פ לשימוש ביישומי ננו-מערכים הכוללים בינה מלאכותית ועור מלאכותי.

חיישני ריפוי עצמי: פיתוח חיישנים אלקטרוניים עם מבנים מהונדסים המאפשרים תיקון עצמי ופונקציונליות מלאה בעקבות הרס מכני.

אלקטרוניקה מודפסת: פיתוח טכניקות הדפסה והרכבה עצמית חדשות המאפשרות יישום אופטימלי של ננו-חומרים במכשירים אלקטרוניים.

ביו-סממנים נדיפים
קבוצת LNBD עורכת מחקרים בהיבטים שונים של סממנים ביולוגיים נדיפים, תוך התמקדות בדגימות נשימה ועור. במעבדה משתמשים בדוגמאות של אוויר בנשיפה או דוגמאות עור באופן לא פולשני,  אשרת מעודדות היענות טיפולית בשילוב עם מכשירים קטנים ולא מאיימים. לצורך כך, המעבדה מפתחת ומאפיינת מערכים בעלי בינה מלאכותית של חיישנים גמישים ובמצב מוצק לגילוי ואבחון של מחלות שונות באופן לא פולשני, מהיר וזול, עם צריכת אנרגיה נמוכה.

 בנוסף למחקר ופיתוח במכשירי חישה, חוקרי המעבדה בוחנים את המכשירים המפותחים באמצעות ניסויים קליניים בפועל על מחלות מגוונות, ממאירות, ניווניות, או זיהומיות. ניסויים אלה כוללים מתנדבים אנושיים יחד עם מחקרי in vitro ו- in vivo המשתמשים בקווי תאים שונים ובמודלים של בעלי חיים. במקביל, המעבדה  חוקרת מסלולים תיאורטיים והובלה של חומרים אורגניים נדיפים מתוך אל הצד החיצוני של הגוף.

מעבדת פיזור קרני X

Posted on אוגוסט 25, 2015 - 1:58 pm by
saxs-1

פיזור קרני X בזוויות קטנות (SAXS) הינה טכניקה ידועה ללימוד מאפיינים מבניים של מימדים קולואידיים וננו-מטריים (1-100 ננו-מטר). ניתוח הולם של המידע מ-SAXS יכול לספק מידע מבני עשיר אודות אובייקטים בסקאלת הננו, ביולוגיים או סינטטיים, כדוגמת גודל, צורה, מבנה פנימי ומסת חלקיקים, דרגת אגלומרציה או מבני על, פילוג גדלי חלקיקים במערכות פולידיספרסיות ומימדים פרקטליים במערכות לא מסודרות. טכניקה זו ניתנת ליישום בתחומי מחקר שונים: תמיסות פולימר וג'לים, ביו-פולימר וחומרים ביו-אקטיביים בתמיסה, מערכות של חומרים פעילי שטח וקולואידים, דיספרסיות נוזליות של ננו-חלקיקים (אבקה או מרוכב), קרמיקה, זכוכיות סול-ג'ל, זיאוליטים, פולימרים גבישיים למחצה, תערובות פולימריות, בלוק קופולימרים, סיבי פולימר (כולל ננו-סיבים), חומרים מרוכבים (וננו-מרוכבים).

המעבדה לממברנות וטכנולוגית מים

Posted on אוגוסט 25, 2015 - 6:52 am by
Lab-Frager

המעבדה מתמקדת בהיבטים בסיסיים ויישומים של ממברנות להפרדה, בעיקר ממברנות פולימריות להתפלה, טיהור מים ותאי דלק, כולל מנגנוני הפרדה, מידול תיאורטי ואפיון מתקדם, תופעות שטח, פולימרים, אינטראקציה של ממברנות עם חיידקים וחלקיקים, פיתוח ממברנות חדשות ומודיפיקצית ממברנות לשיפור ביצועים. המכשור כולל AFM, FTIR, HPLC, QCMD, מכשיר למדידת פוטנציאל זטא של משטחים (SurPASS), ציוד לעבודה מיקרוביולוגית כולל מיקרוסקופ פלטורסצנטי, ציוד למדידות אלקטרוכימיות וכו'.

המעבדה למערכות קולואידיות ותופעות שטח

Posted on אוגוסט 25, 2015 - 6:49 am by

אנחנו משלבים ניסוי, תיאוריה, וחישוב לחקר תופעות הכוללות מעבר חום, מסה, ומומנטום בסקלות אורך של מילימטרים עד ננומטרים וסקלות זמן של שניות עד ננו שניות. המחקר אותו אנו מבצעים מתבסס על חקר תופעות טבעיות על מנת לקדם פיתוח של טכנולוגיות חדשות וכן על מנת להסביר תופעות מאקרוסקופיות המתרחשות בטבע ובהנדסה. מערכות אותן אנו חוקרים בשלב זה הן מעבר חומר על פני ובתוך מצעים מוצקים, מערכות זרימה ממוזערות (microfluidics, nanofluidics), מבנים הנוצרים מננו−חלקיקים ומולקולות, וההשפעה של רעידות אדמה על אזורי מחייה.